אין ספק שראש וראשון לאחראים לקונספציה הכושלת שאפשרה את טבח שמחת תורה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאז 2009 קידם נתניהו בכל המרץ את קונספציית "הדו־קיום" עם שלטון חמאס ברצועת עזה. אצל נתניהו זו לא הייתה רק קונספציה אלא גם אידיאולוגיה סדורה – הוא רצה להחליש את הרשות הפלסטינית בכל מחיר כדי להוביל סיפוח הדרגתי של יהודה ושומרון, ולכן חמאס היה נכס בעיניו, והוא היה נכון להפקיר רבע מיליון מתושבי מדינת ישראל לחסדיו.
אדריכל אסטרטגיית "הדו־קיום" עם שלטון חמאס ושותפו הנאמן של נתניהו בהנחלתה, היה אהוד ברק. אחרי ההפיכה ברצועת עזה ביוני 2007, ברק, אז שר הביטחון בממשלת אולמרט, הוביל מדיניות של השלמה עם שלטונו של חמאס ושל הבלגה מול התקפות הארגון נגד ישראל. ברק היה הכוח המניע מאחורי הסכם ה"תהדייה" (הפוגה) – שביסס את מעמדו של ארגון הטרור ברצועה, הגדיל את הלגיטימציה שלו בעולם הערבי, ואפשר לו להתחמש בניחותא (בין היתר בטילים שטווח הירי שלהם הגיע ל־40 ק"מ).
בזמן מבצע עופרת יצוקה עשה ברק מעל ומעבר כדי למנוע את מיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה. כאשר דרשתי שהקבינט יקבע שמיטוט שלטון חמאס הוא מטרת המבצע, ברק מנע זאת - וכך אבדה הזדמנות פז לחסל את ארגון הטרור, אשר אחיזתו ברצועת עזה אז הייתה חלשה לאין ערוך בהשוואה להיום. כאשר הייתה לנו אפשרות לחסל את כל צמרת חמאס שהסתתרה מתחת לבית החולים שיפא, סיכל ברק החלטה זו. בישיבת הקבינט התחננתי שניתן לצה"ל את הפקודה לתקוף, אבל ברק הטיל את כל כובד משקלו נגד החלטה זו, וכך הציל את מנהיגי חמאס ממוות. לא אפרט במאמר זה את כל המניפולציות שנקט ברק במהלך המבצע ואת כל השקרים שאמר כדי לשמור על שלטון חמאס, ואסתפק בציטוט הדברים שאמר אולמרט על פועלו של שר הביטחון בעופרת יצוקה, כי ברק "עשה ככל יכולתו כדי להגן על חמאס ולמנוע הפלתו ברצועת עזה, תוך פעולה חתרנית נגד הממשלה ונגד ראשה".
משה יעלון, יורשו של ברק במשרד הביטחון, אימץ את קונספציית "הדו־קיום" ויישמה בנאמנות במשך שלוש שנות כהונתו כשר ביטחון. יעלון הוביל את צוק איתן – המבצע הכושל ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (והמהלך הצבאי הממושך ביותר מאז מלחמת העצמאות, רק בלי שום הישג מכריע). תכף לאחר תחילת המבצע התחנן יעלון להפסקת אש עם חמאס (ונענה בשלילה). אחרי צוק איתן סיפר יעלון שחמאס רצה לסבך אותנו בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי בזכותו נמנע מבצע כזה.
מה שבאמת מדהים בברק וביעלון הוא לא בריחתם מאחריות לקונספציית "הדו־קיום", אלא העובדה שהם עדיין ממשיכים לתמוך בה גם לאחר שהובילה לטבח הנורא (וזאת בנוסף ל־15 שנים של ירי רקטי על ישראל). גם עכשיו ברק מתנגד לחיסול חמאס ברצועת עזה וקורא להתמקדות של המבצע הצבאי בחיסול "היכולות הצבאיות" של חמאס ברצועת עזה. ואילו יעלון התגאה, אפילו השבוע, בכך שהוביל קונספציה שמתנגדת למיטוט שלטון חמאס ושמבוססת על רציונל של "הם יעשו פרובוקציה, ובסוף הפרובוקציה אנחנו נקנה כמה שנים של שקט".
כמו השושלת הבורבונית אחרי המהפכה הצרפתית, גם ברק ויעלון לא למדו דבר ולא שכחו דבר. במקום שיודו באחריותם לקונספציה שהובילה לטבח מדמם שבא אחרי שנים של ירי רקטי על תושבי ישראל – השניים מתגאים בתפיסה הכושלת שקידמו וקוראים להמשיכה. אם מאות אזרחים טבוחים וחטופים לא מביאים את ברק ויעלון להבין ששגו קשות, ושחייבים למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה, הם כבר כנראה לעולם לא יבינו זאת.
לפיכך, הדברים האלו נכתבים לא כדי לבוא חשבון עם השניים, אלא מתוך תקווה שמנהיגי הקואליציה והאופוזיציה יבינו שאסור בתכלית האיסור להמשיך לאמץ את קונספציית "הדו־קיום" של נתניהו, ברק ויעלון, ושחייבים למוטט באופן מוחלט את שלטון חמאס. שכן הארגון הרצחני הזה לעולם לא יזנח את רצונו לטבוח באזרחי ישראל, והשארתו כריבון ברצועת עזה תביא לעוד ועוד מעשי טבח בעתיד.
התרעות פיקוד העורף