נסראללה משחק באש בגבול הצפון, אבל מי שמצוי במתח וחרדה הם לא רק אזרחי ישראל, אלא בעיקר אזרחי לבנון, בני העדה השיעית, עדתו של נסראללה, החוששים ממלחמה שתהפוך את לבנון לעזה ותשיב את המראות שאותם הם מבקשים לשכוח מימי מלחמת לבנון השנייה. כזכור, אז שיטח צה"ל את רובע אל-דאחיה בדרום ביירות, הפרבר השיעי של העיר המשמש כבירתו של חיזבאללה.

בכיר ישראלי מאיים: "ישראל תתקוף את איראן אם חיזבאללה יתקוף אותה"
בישראל מעריכים: זה היקף ארסנל הטילים ושיעור הלוחמים של חיזבאללה  

חיזבאללה הוא אמנם בשליטה בלבנון, תודות לכוחו הצבאי, אבל השיעים בלבנון מהווים רק כשליש מאוכלוסיית המדינה, ואילו כל היתר בעיקר נוצרים ודרוזים, שרחוקים מלהתלהב מנסראללה ומהקיצוניות שאותה הוא מקדם. הם מבועתים מן האפשרות שהוא יגרור את לבנון, מדינה כושלת המצויה על סף של קריסה כלכלית, אל מלחמה חדשה והרסנית.

בניגוד לעזה בה קרסה, באחת הקונספציה שבה החזקנו ולפיה החמאס הוא ארגון פרגמטי, המעוניין בהבטחת שלטונו ברצועה ולכן ניתן "לרפדו" במזוודות כסף מקטר ובתמורה הוא ישמור בעבורנו על השקט לאורך הגבול, הרי שהמקרה של חיזבאללה שונה.

חיסול חוליות מחבלים בגבול לבנון (צילום: דובר צה"ל)

הרי עם החמאס התנסינו באין ספור סבבי לחימה שבמהלכם יכולים היינו לראות, אם רק היינו רוצים, שהקונספציה אינה עובדת ושעם החמאס לא ניתן באמת להגיע להבנות ולהסדרים. לעומת זאת, הגבול עם לבנון היה שקט לאורך 17 השנים האחרונות מאז מלחמת לבנון השנייה, והארגון הקפיד להימנע מהסלמה כדי שלא למצוא עצמו במלחמה כוללת מולנו.

כך, אגב, הוא נוהג גם כיום. למעשה, מאז פרוץ המלחמה, הוא נמנע מלהשתמש בארסנל הטילים שלו ומקפיד לשמור על פרופיל נמוך של לחימה, בעיקר חילופי אש וירי לעבר חיילינו לאורך הגבול. זאת, כדי לצאת ידי חובה כלפי חמאס אך בלא להסתכן במלחמה שתמיט אסון על לבנון ועל בני העדה השיעית התומכים בו.

קשה לענות על השאלה האם גם חיזבאללה תכננה לנו מתקפה דוגמת זו של החמאס, או שארגון המרצחים העזתי פשוט הקדים את נסראללה בחודשים או שנים ספורות. אחרי הכל, חיזבאללה הוא ארגון אכזרי שמטרתו השמדת ישראל. הוא צבר ארסנל מרשים של למעלה ממאה וחמישים אלף טילים, פי עשרה מכמות הטילים המצויה בידי החמאס. יש לו גם כח צבאי מיומן בן עשרות אלפי חיילים שאותו איים לא פעם להטיל למערכה נגד ישראל במטרה לכבוש את הגליל.

פרובוקציה על הגדר בגבול לבנון (צילום :רשתות ערביות)

אפשר להניח שאם נסראללה היה מזהה חולשה ורפיון בישראל והיה סבור כי הגיע הזדמנה לידיו שעת כושר הוא לא היה מהסס לתקוף את ישראל. אבל עובדה היא כי לאורך העשור האחרון הוא נותר מורתע ולכן גילה זהירות, וכך הוא נוהג גם בימים אלו. עם זאת, בימים אלו אין חכם כבעל ניסיון, ולכן כדאי להאמין למראה עיניים ולא למקרא ההערכות בדבר כוונותיו של נסראללה. ומה שחשוב לא פחות, כדאי גם לחשוב על שינויי כללי המשחק למול חיזבאללה בגבול הצפון, שתבטיח לנו את השקט שאותו כשלנו להעניק לתושבי הדרום.

פרופ' אייל זיסר הוא סגן הרקטור וחבר סגל במרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב