כל המדינות באזור מביטות כעת על ישראל, כאשר הלחימה בעזה הפכה להיות סוג של נייר לקמוס שיקבע לא רק את מעמדה של ישראל בשנים הקרובות, אלא במידה רבה את דרכו של האזור כולו.

עם כאפייה ודגל פלסטין, ארדואן במפגן שנאה המוני נגד ישראל: "פושעת מלחמה" | צפו
"זה לא אושוויץ, זה חמאס": גלעד ארדן בנאום מטלטל בעצרת האו"ם

שליטי האזור מביטים בנו ורוצים לראות אם נכון להטיל ספק בעוצמה וביכולת הישראלית. ישראל חייבת לצאת כמנצחת האולטימטיבית מעזה, תוך הקרנה של כוח ועוצמה. ביצוע חלקי או כושל יהיה הרה אסון.

עבור חמאס, המצב הנוכחי מפתיע מעט. המחבלים חשבו שלושה דברים: שיצטרפו אליהם, שהעולם ייצא נגד ישראל כשתגיב, ושהחברה הישראלית נמצאת בתהליך של התפוררות וההתקפה תפורר אותה סופית.

במציאות, קרה ההפך – אף גורם לא הצטרף אליהם, העולם יצא נגדם ולאחר ההלם הראשוני, החברה הישראלית התרוממה מבור תחתיות למערכה על קיומה שלה.

מבחינת איראן, היא לא תכניס את עצמה ללחימה באופן ישיר, אבל לדעתי בטהרן יעשו הכל כדי לנסות ולשמר את הבעירה אצלנו. בימים האלה איראן דוחפת מילציות עיראקיות שיעיות לכיוון של סוריה והגולן, וישראל חייבת לעקוב אחרי הדבר הזה כי מדובר בחזית נוספת שעלולה להתפרץ בכל רגע.

חיזבאללה ממשיך לשחק בחתול ועכבר איתנו, ומקיים ״מיני־מלחמה״ בגליל. חמאס מאוכזב מכך בוודאי, שכן הוא חשב שחיזבאללה ייכנס בכל הכוח וזה לא קרה, אבל צריך להבין שחיזבאללה נמצא כעת בין הפטיש לסדן. האיראנים לא מימנו וחימשו אותו כדי לעזור לפלסטינים, ולנסראללה אין עניין להקריב את עצמו על המזבח של חמאס.

בציר הסוני, הסעודים נמצאים במבוכה ובסתר ליבם בוודאי שהיו רוצים לראות את חמאס נגדע. במצרים הסוגיה קשה עוד יותר, שכן בניגוד לסעודיה היא חולקת קו גבול ישיר עם רצועת עזה. באמצעות הכנסת ציוד הומניטארי דרך מעבר רפיח קהיר מנסה להראות שהיא עוזרת לפלסטינים, אולם בסופו של דבר משטרו של א־סיסי ישאף להישאר בציר האמריקאי והוא לא ישתף פעולה עם הציר האיראני־רוסי.

טורקיה שואפת לשחק על כל המגרש ומעמדה מורכב. מחד, הנשיא הטורקי רג'יפ טאיפ ארדואן, עובד בשיתוף פעולה כלכלי עם ישראל כאשר הוא שואף להיכנס כשותף ביוזמות להעברת גז בצינורות במזרח הים התיכון.

ארדואן בעצרת למען עזה באיסטנבול (צילום: REUTERS/Dilara Senkaya)
ארדואן בעצרת למען עזה באיסטנבול (צילום: REUTERS/Dilara Senkaya)

מנגד, המפלגה שלו שייכת רעיונית לאחים המוסלמים, ולכן הוא חייב בעצם לעמוד לצד העזתים באופן מובהק. מבחינה אישית צריך לומר כי ארדואן הוא אדם שגדל על חינוך אנטישמי. בכל פעם שיש עימות, באופן טבעי הוא יוצא נגד ישראל. עם זאת, טורקיה לא שותפה בציר האיראני באזור.

גם בעמדתה של קטאר ניכרת אמביוולנטיות רבה: זוהי מדינה קטנה מאוד, שחשובה גם לרוסיה וסין, אבל גם לארה״ב. הקטארים משחקים משחק נכלולי וזדוני, שמטרתו לשמור על קשר עם כל הגורמים "הבעייתיים" באזור על מנת שברגע האמת המערב יזדקק לה כמתווכת. זה היה נכון כשהאמריקאים הזדקקו לתיווך מול הטליבאן ואיראן, וזה נכון גם כשמדובר בחמאס וישראל.

קטאר אומנם הפכה לפטרונית של הטרור בכל האזור, אבל אם ישראל רוצה להגיע להישגים במו״מ על שחרור חטופים למשל, אין לנו ברירה אלא ״לסתום את האף״ ולעשות איתה עסקים.

רבי הוא ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב (הביא לדפוס: מתן וסרמן)