ביסודו של דבר, טרור הוא שיטת לוחמה פסיכולוגית. ארגוני טרור, גדולים ככל שיהיו, אינם יכולים לנצח בשדה הקרב מדינות להן יש צבא סדיר ומצוייד, אף על פי שהם יכולים לעתים לגרום לאלפי אבדות בפעולות מתוכננות היטב, כמו ההתקפה של אל-קאעדה על מגדלי התאומים ב- 2001, והתקפת הפתע של חמאס לפני שלושה שבועות.
ארדן במועצת הביטחון: "משטר האייתוללות הוא המשטר הנאצי, והצבא שלהם כולל את חמאס"
"זה לא שייך אליו": עופר שלח בהגנה מפתיעה על ראש הממשלה נתניהו
מנהיגי חמאס יודעים היטב כי אין להם סיכוי לעמוד בפני עוצמת צה"ל, למרות המנהרות וירי הרקטות על ישראל, והם ידעו זאת גם כאשר תכננו את מתקפת הרצח שלהם. ההוראה לחטוף בני ערובה רבים ככל האפשר, ובהם ילדים, נשים וקשישים, נועדה בראש ובראשונה להרתיע את ישראל מתגובה צבאית נרחבת, שתסכן את המשך שלטונו ברצועת עזה.
בראיית חמאס, בני הערובה הם תעודת הביטוח שלו שאמורה לנטרל את העליונות הצבאית הישראלית. מנהיגי חמאס מקווים שהדאגה לבני הערובה תעורר לחץ ציבורי עצום על ממשלת ישראל להעמיד את שחרורם המהיר בראש סדר העדיפויות, ותגרום להפסקת המאמץ הצבאי הישראלי. ההזדהות המופגנת של הציבור הישראלי בפרשת שליט, שהתעוררה ע"י לחץ מתמשך של המשפחה ותמיכה תקשורתית נרחבת, שהביאה להסכמה לשחרר 1027 מחבלים, ובהם סינוואר עצמו, תמורת חטוף אחד, גרמה לחמאס להניח שכדי להשיג את שחרורם של יותר מ- 230 חטופים תסכים ישראל לכל דרישה.
אבל כדי להשיג זאת, חייב חמאס להגביר את הלחץ הציבורי על הממשלה. אחת הדרכים להשיג זאת, היא על ידי ייצור הודעות של בני הערובה, הקוראות לממשלת ישראל לעשות הכל לשחרורם. דרך זו ליצירת לחץ על המשפחות ועל הציבור שכיחה מאד במקרי חטיפה על ידי ארגוני טרור בכל העולם.
חמאס נקט בה בעבר בפרשת חטיפתו של נחשון וקסמן וגם בחטיפתו של גלעד שליט. חמאס מקווה כי פרסום פניות החטופים, שקוראים כמובן הודעות שהוכתבו להם בידי החוטפים, יגביר את ההזדהות עמם בקרב הציבור, ישמור את העיסוק בהם בראש סדר היום הציבורי, ויעודד לחץ על הממשלה בהפגנות גוברות והולכות, לעשות הכל לשחרורם, גם במחיר עצירת המלחמה בחמאס והסכמה לויתורים (כגון שחרור כל המרצחים הכלואים בישראל), שיגבירו את כוחו ויעלו את יוקרתו בקרב הציבור הפלסטיני.
חמאס מכיר היטב את חולשות הציבור הישראלי. כבר עתה נשמעים קולות, כמו זה של ראש המוסד לשעבר דני יתום, שלאחר שחרור סרטון החטופות בידי חמאס, קרא למשפחות החטופים להגביר את הפגנותיהן ליצירת לחץ על הממשלה להסכים לכל ויתור לחמאס כדי להביא לשחרור החטופים. זה בדיוק מה שרוצה החמאס להשיג. לנו האזרחים, הכואבים עם החטופים ומשפחותיהם, יש דחף טבעי להזדהות ולהשתתף בכל מאמץ להחזיר הביתה את החטופים. אבל עלינו להבין את הלוחמה הפסיכולוגית שהחמאס מפעיל עלינו ולהיזהר מלסייע לו להשיג את מטרותיו.
ויש לומר בברור: גם אם תסכים הממשלה לכל דרישות החמאס עתה, לא ישחרר החמאס את כל החטופים במהרה. כאמור, האינטרס העליון של הארגון הוא למנוע פעולה צבאית שתערער או תחסל את שלטונו בעזה. כדי למנוע פעולה כזו, ידרשו מנהיגי החמאס קודם כל הפסקה מוחלטת של ההפצצות והפעולות הקרקעיות, ואחר כך ינהלו משא ומתן איטי וממושך על הפרוצדורה לשחרור החטופים (יש לזכור שהמו"מ על שחרור שליט נמשך יותר מחמש שנים). צה"ל לא יוכל להחזיק אנשי מילואים רבים כל כך לתקופה ממושכת.
ולאורך תקופת מו"מ של חודשים ואולי שנים, תאבד הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל לחדש פעילות צבאית נרחבת למיגור החמאס, הכרוכה גם בנפגעים אזרחיים רבים ברצועה. ובכל מקרה, חמאס לא ישחרר את כל החטופים בעסקה אחת, אלא ידאג להשאיר בידיו מספר ניכר מהם, כמגן מפני תקיפה ישראלית בעתיד. את יכולתו לעשות כך מבסס חמאס כבר עכשיו, בכך שהוא מעלים את מספר החטופים שהוא מחזיק בידיו, את שמותיהם ומצבם הבריאותי, ובטענתו שחלקם של החטופים מוחזקים בידי ארגונים אחרים וגם על ידי אנשים פרטיים שאינם ידועים לו.
עם המשך הפעולה הקרקעית, ככל שמצבו הצבאי של חמאס יחמיר והאיום על שלטונו ברצועת עזה יעשה מוחשי יותר, יגברו מאמצי הלוחמה הפסיכולוגית שמנהל הארגון כדי לעצור את המתקפה. סרטונים ובהם פניות נואשות של חטופים ישוחררו לתקשורת שוב ושוב. חמאס לא ימנע מכל דרך העשויה לדעתו להגביר את לחץ הציבור הישראלי על הממשלה, ובכלל זה הודעות כי חטופים נהרגו מאש צה"ל או בהפצצות. יש לעשות כל שניתן כדי לתמוך בחוסנו של הציבור הישראלי, ולתקשורת תפקיד עיקרי במשימה זו. ושחרורה של החיילת אורי מגידיש בידי כוחות צה"ל הפועלים ברצועה, מראה כי יש גם דרכים אחרות להביא לשחרור חטופים, שאינן לפי תכתיבי החמאס.
פרופ' אריאל מררי, מומחה לפסיכולוגיה של הטרור, אוניברסיטת תל אביב
התמונה בכתבה פורסמה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]