לעומת האסון שנחת עלינו במפתיע ב־7 באוקטובר בגלל מחדל ביטחוני שלא ייסלח, הייתה קריסת שירות המדינה צפויה מראש ואין נורת אזהרה שלא הבהבה מבעוד מועד. רבות נכתב ונאמר על כך, אך למרבה הצער הממשל והציבור היו אדישים להתדרדרות תפקוד משרדי הממשלה. אין פלא אפוא שבימים אלה נחשף שירות המדינה במלוא מערומיו ועכשיו מתברר עד כמה הדבר קריטי.
כ-50 מחבלים חוסלו: צה"ל השתלט על מעוז של החמאס ברצועה
ארדואן באיום חסר תקדים: "לעצור את ישראל בהקדם, לא מתנהלת כמו מדינה"
בעשרות מאמרים שלי שפורסמו בעיתונות, מניתי אחד לאחד את הליקויים החמורים והפגמים בהתנהלות שירות המדינה, החל מבירוקרטיה בלתי נסבלת, היעדר חשיבה אסטרטגית, חוסר ביקורתיות, ועד היעדר שיתוף פעולה בין־משרדי. כל אלה הובילו בסופו של דבר לאי־יכולת לממש את ציפיות אזרחי המדינה מהשירות הממשלתי, במיוחד בימי משבר.
בעשרות השנים האחרונות היו רוב השרים עסוקים בסידור עבודה למקורבים ובהרחבת היקף משרות האמון הרבה יותר מאשר במשילות ובהשגת יעדי הממשלה. כל זאת על חשבון מקצועיות וערכיות ותוך זלזול ב”פקידים” והתעלמות משומרי סף כמו מבקרי פנים, יועצים משפטיים ואחרים והחלשתם. בד בבד הם לא נמנעו מלקדם מינויים בלתי תקינים על ידי שינוי דרישות התפקיד והתאמתן למועמד מסוים, מינויים זמניים שלא על פי חוק, או הרכבת ועדות בחירה שלא על בסיס מקצועי מובהק. כך הסתנן לשירות המדינה כוח אדם לא מתאים ואילו שומרי הסף נרדמו בשמירה או נוטרלו.
בהיעדר מנהיגות ראויה שאלתי לא פעם: “לאן נעלם נציב שירות המדינה?”, וגם ציינתי כי “דרוש נציב שירות מדינה בעל שיעור קומה” עם ניסיון מוכח בניהול מערכות ציבוריות רחבות היקף. אך מה לעשות ומינוי נציב השירות, כמו גם מינויי מבקר המדינה או מנכ”ל משרד ראש הממשלה ובכירים אחרים, נעשים משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.
ריבוי השרים, הגדרת תפקידיהם העמומה, תחומי אחריותם הבלתי מוגדרים ותרומתם להרחבת הפוליטיזציה של שירות המדינה הם גורם מכריע בקריסת שירות המדינה. לכל אלה נוספים היעדר ביקורת בזמן אמת כמו גם חתירתם העקבית של שרים תחת יסודות המנהל התקין. אם בעבר הרחוק מינויים פוליטיים שערורייתיים היו בגדר גחמה אישית של פוליטיקאי זה או אחר, לאחרונה מדובר בזרם מרכזי במפלגות השלטון.
בהיעדר משרד למנהל ציבורי המהווה מרכז עוצמה ניהולי בעל סמכות ואחריות, ממש התבקשו הקמתו והפעלתו של מטה שיאמץ, ינהיג ויבטיח תיאום מלא בין כל הזרועות בתוכניות ובמטלות שעל הפרק באחריות שר לשיתוף פעולה בין־משרדי. גם המציאות הבירוקרטית הבלתי נסבלת חייבה זאת כדי להיאבק בכך עם סמכויות נרחבות, משאבים וגיבוי של ראש הממשלה. במקום לפתור את בעיית קווי התפר בין משרדי הממשלה המשיך כל שר להתרכז ולהתמקד בתחומי משרדו ולהבטיח “הישגים” בתקופת כהונתו הקצרה.
הואיל ולא מעטים מבין נבחרי הציבור אינם מייצגים ערכים של מקצועיות, מצוינות, יושרה, טוהר מידות ושקיפות, מציאות זאת חלחלה במשך השנים למערכות הממשלתיות, והתוצאות מדאיגות במיוחד בימים אלה. לעומת זאת החברה האזרחית, המגזר השלישי והציבור נרתמים ביעילות, במקצועיות ובמהירות למשימות המורכבות בימי המלחמה. בלעדיהם ובלי רוח ההתנדבות שמפעמת בהם לא הייתה לנו תקנה והיה נגרם סבל רב ותסכול לאזרחים שניתן היה למנוע אותם אילו הגורמים הממשלתיים נותני השירות היו מתפקדים כהלכה.
הכותב היה יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי וחבר הנהלת נציבות שירות המדינה