לאורך השנים החזיק הדרג המדיני, בתמיכת גורמי הביטחון, בתפיסה שגויה של שקט בכל מחיר. הדוגמה הבולטת היא הניסיון לקנות שקט בדרום בתמורה לכסף קטארי. תפיסה שבסופו של דבר הובילה למחדל נוראי ולפגיעה קשה בעורף ובמעמדה של ישראל בעולם ובאזור.

איומי סרק מלבנון? "נסראללה עדיין עם תחושות פחד"
6 דק' מקריאה ועד התקיפה: הלחימה המשותפת בין חיל האוויר לכוח היבשה בעזה | תיעוד

לכל העימותים הצבאיים שהיו בשנים האחרונות ישראל נגררה ולא הייתה בצד היוזם, ותמיד בעיתוי לא נוח, כשאנחנו מופתעים ולא מוכנים. 
התמכרנו למבצעים נקודתיים, פעלנו בפינצטה ולא בעוצמה הנדרשת, מבלי להסתכל על המפה לרוחב ולאורך ומבלי לראות את כלל האתגרים האמיתיים הניצבים בפנינו. המלחמה המתנהלת היום מול חמאס היא המשך של אותה קונספציה שקרסה, ושלצערי שולטת גם היום. 

הסכנה בתפיסה הזו יכולה להוביל אותנו למצב שהעולם יכפה עלינו הפסקת אש מבלי שהגענו ליעד של חיסול החמאס וראשיו, השבת כל, ואני מדגיש כל, החטופים והשבויים ודחיקת חיזבאללה מעבר לליטני. סיומת מהסוג הזה עלולה להוביל אותנו לחורבן בית שלישי ולא פחות מזה. העולם מביט בנו, ובמיוחד מביטות בנו מדינות האזור, שצופות מהצד ובוחנות את התגובה שלנו למחדל הנוראי בשבת השחורה. 

אנחנו כבר ביום ה־37 למלחמה. במלחמת יום הכיפורים ביום ה־19 היינו על אם הדרך לכיוון דמשק וקהיר. לכן זה בלתי מתקבל על הדעת שצה"ל הגדול, עם מטוסי 35־F, טנקי מרכבה סימן 4, סיירת מטכ"ל, 8200 והקומנדו הימי, לא יכול להתמודד בו־זמנית עם צבא הטרור של חמאס ועם חיזבאללה. כמי שמכיר טוב את מערכת הביטחון ואת הצבא, אני אומר את זה בצורה שאינה משתמעת לשני פנים – צה"ל מסוגל וחייב לנצח! אין לי ספק בכך. 

זירת הטבח בנובה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)
זירת הטבח בנובה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

הבעיה המרכזית שלנו היא ההנהגה והדרג המדיני, שהחליפו את המילה הכרעה במילה הכלה, את המילה נחישות במילה רפיסות, ואת המילה יוזמה במילה שקט. על כך בדיוק כתב ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי: "שקט הוא רפש, הפקר דם ונפש".

המציאות העגומה של היום היא תולדה ישירה של התירוצים שהמציא הדרג המדיני לעצמו ולעם ישראל: לא יוזמים ברצועת עזה, כי צריך להתמקד בלבנון ובחיזבאללה. לא יוזמים בלבנון, כי צריך להתמקד באיראן. לא יוזמים מול איראן, כי צריך לתאם את זה עם ארה"ב. מדיניות התירוצים חייבת להיפסק.

הקונספציה שקרסה והפוליטיקה הישנה ממשיכות לשלוט, ואני אתן רק כמה דוגמאות. ערוץ אל־ג'זירה השופר של ארגוני הטרור בעולם, כלי תעמולה ראשי של חמאס, מפיץ דברי שנאה, הסתה ושקרים נגד מדינת ישראל, וממשיך לשדר מפה ונהנה מהכרה רשמית של לשכת העיתונות הממשלתית. 

הקמת חיל הטילים, שכל בר דעת מבין שנחוץ היום יותר מתמיד, מוקפאת למעשה, כי לממסד הביטחוני הישן פשוט לא נוח עם זה. לזה נוסיף את העובדה שהקואליציה לא מוכנה לוותר על כספים קואליציוניים לטובת המאמץ המלחמתי ולסגור את כל משרדי הממשלה המיותרים, ובתוך כל זה מה עושה לשכת ראש הממשלה? מחפשת מסמכים מתקופת ממשלות קודמות, בזמן שראשי חמאס ממשיכים ליהנות מפינוקים בבתי מלון מפוארים בעולם, בלי פחד ובלי חשש. 

כתוצאה מההתנהלות הזו, מדינות האזור הפכו את מדינת ישראל לשק אגרוף, ללא שום תגובה מצד הדרג המדיני. שר החוץ הירדני משתלח בנו על בסיס יומי, מלכת ירדן מתראיינת ב־CNN ומכחישה את הזוועות שביצע חמאס, ראש ממשלת קטאר, בפגישה עם שרת החוץ של צרפת, מאשים את ישראל בביצוע רצח עם, והחות'ים מתימן הכריזו מלחמה על ישראל ומשגרים טילים ללא שום תגובה. 

מי שמשלמים את המחיר על המדיניות הזו, בין היתר, הם 200 אלף ישראלים שהפכו לפליטים בארצם. חלקם הלא מבוטל הם תושבי הצפון, בעיקר מיישובים צמודי גדר וכאלו הסמוכים לגבול הצפון, שלא יחזרו לבתיהם כל עוד אלפי מחבלי חיזבאללה פרוסים לאורך גדר המערכת. ברגע שממשלת ישראל החליטה להכיל נוכחות של מחבלים בודדים בין הליטני לגבול הצפון, קיבלנו אלפים על הגדר. כולנו ראינו מה קרה בדרום, ואסור שזה יקרה גם בצפון. 

מדינת ישראל יכולה להמשיך ולהתקיים רק כשבכל העולם יידעו ויפנימו שאנחנו המעצמה האזורית החזקה ביותר באזור, שמוכנה לפעול בעוצמה בכל רגע ובכל מקום במזרח התיכון בלי לפחד ובלי להתייסר. רק בדרך הזו נצליח לשקם את ההרתעה ולהשיב לאזרחי מדינת ישראל את תחושת הביטחון שאבדה. 

די לקונספציה של שקט בכל מחיר. די לרפיסות. די להכלה. די לתבוסתנות. תנו לצה"ל לנצח.