ניתוח מקצועי של אירועים רבים מלמד כי התאים הלאומניים הגלויים והרדומים פועלים בשגרה בתיאום מלא עם ארגוני הפשע המאורגן ומשפחות הפשע המעמידות בפניהם תשתית של כלי נשק וקבלני ביצוע.
במהלך האינתיפאדה השנייה חוליות של פשע מאורגן שהופעלו על ידי פעילים קיצוניים גלויים ורדומים חטפו את החייל אולג שייחט ז"ל מצומת כפר כנא, רצחו וקברו אותו, לקחו את נשקו וירו לעבר כלי רכב בציר צומת גולני-צומת המוביל.
כל מי שמכיר את הברחות הסמים מגבול לבנון בצפון ועד רהט בדרום יודע על הקשר ההדוק בין חיזבאללה למשפחות הפשע. בעתות מלחמה הקשר הזה מתהדק כי מקורות הכסף של הפשיעה המאורגנת פוחתים עקב פריסת הכוחות הרחבה והפעילות הכלכלית האיטית במשק.
לנישה הזו נכנסים הגורמים הלאומניים ומפעילים את משפחות הפשע לשני כיוונים: האחד - פיגועי טרור, והשני - דרבון פרובוקטיבי של ערביי ישראל לפעילות בעיקר בערים המעורבות.
את התרחיש הזה השב"כ, משטרת ישראל, צה"ל והקבינט חייבים לפתור באמצעות הוראות ברזל:
1. דין עבריין פלילי חמוש כדין מחבל מוות. כל מי שנושא נשק בלתי חוקי, ודאי נשק ארוך, הוא מחבל.
2. כל מי שמסית, מזמין ומשלם לארגוני הפשיעה כסף הוא מחבל, ויש להתייחס אליו כמו אל מחבל פעיל בעזה.
3. כל מי שגונב אמל"ח בשעת מלחמה הוא טרוריסט ודינו כדין טרוריסט פעיל ומסוכן.
הגורמים המתקשרים עם משפחות הפשע עושים זאת כמובן באמצעות שליחים ולא באופן ישיר. המתווכים הם "שליחי מצווה" דתיים ו/או אנשים פשוטים.
אירועי "שומר חומות" ו"אוקטובר 2000" לא תוחקרו מבצעית ומכאן שגם המזמינים והמבצעים באירועים הנ"ל לא זומנו אפילו לחקירה. הלקח הנלמד על ידי ארגוני הפשיעה והגורמים הלאומניים הוא שקיים קו תפר פרוץ, והקשר בין משפחות הפשע לגורמים הלאומניים מזמיני העבודה אינו מטופל על ידי זרועות הבטחון. זאת למעט היתקלות מקרית כגון חשיפת רוצחי שייחט ז"ל לאחר שהוצבו מארבי פיתיון על כבישים ראשיים.
התרעות פיקוד העורף