מטרות המלחמה ידועות היטב – חיסול שלטון החמאס בעזה - צבאית ואזרחית וכמובן החזרת כל החטופים. יש תחושה באוויר שמדובר בשני וקטורים מנוגדים שנעים אחד לקראת השני עד להתנגשות צפויה. שני הווקטורים האלו שקועים בגיגית בוצנית שבתוכה שוחים החיזבאללה האיראנים האמריקאים הסעודים ומי לא.. וברקע זעקות השבר של משפחות החטופים "עכשיו עכשיו" באים להגיד שקיימת אפשרות שבעבור ויתורים אפשר להחזיר את בני משפחתם. האומנם? שני דברים ברורים: לא נוכל לסיים את המלחמה עם שאריות חמאס צבאי בעזה וכאומה לא נוכל לחיות עם חטופים שנשארו קבורים בעזה. 

לאחר עליית המדרגה מצד חיזבאללה, סגנו של נסראללה במסר דרמטי לישראל

האם ההבטחות היומיות של קברניטי הצבא והממשלה שהמשך הלחימה בעצימות עולה היא היא שתאפשר בו זמנית למוטט את החמאס ותוך כדי כך גם להחזיר חיים את כל החטופים. ואיך אמירות אלו מתיישרות עם האבטחות החוזרות ונשנות שהקרב בעזה עלול להמשך חודשים רבים ואולי יותר משנה.

מה עושים? אז הנה מחשבה מעט שונה. נקרא לרעיון "כולם עבור כולם" עם מחשבה בכיוון אחר. מדינת ישראל צריכה להציע כך: את כל האסירים של החמאס ושל הג'יהאד מבתי הכלא בארץ (כ-6,000 מחבלים), ואת כל הכוחות המזויינים של החמאס/ג'יהאד כולל המנהיגים שלהם (כ-4,000 מחבלים), להגלות למדינה שלישית – לבנון או קטאר או סוריה ובתמורה נקבל את כל החטופים והחיזבאללה ישיג את כוחותיו בדרום לבנון מעבר לנהר הליטאני. והלחימה תיפסק. זאת ההצעה. יש אפשרות שיקבלו את ההצעה ויש אפשרות שלא. אחזור לעניין זה.

היתרונות ברורים: המלחמה תפסק לאלתר ומטרותיה יושגו – סוף שלטון החמאס ברצועת עזה. נקודה. נחזיר את החטופים כולם ובו ברגע תפסק גם המלחמה מלבנון (שתהפוך למיותרת), פחות חיילים ימותו בלוחמה, אפשר יהיה לשחרר את המילואימניקים הביתה להתחיל לשקם את הדרום ולהחזיר את המשק לפעילות. 

על מנת שתוכנית הזאת תצא לפועל הנקודה הבאה קריטית. ממש קריטית: 

להצהיר עליה בצורה רשמית קבל עם ועדה מעל כל במה תקשורתית. זאת כמובן לאחר תיאום עם כל מי שצריך לתאם – האמריקאים האירופאים הסעודים המפרציות א-סיסי ממצרים ומלך ירדן – לכל הפחות שיהיו בעניינים.  

בשלב המאוחר יותר היתרונות יתעצמו – נהיה כוח לגיטימי שמשתתף בביטחון ברצועה ושותפים בשיקומה בכל תחום... פינוי הריסות, בנייה, רפואה, תשתיות, תחבורה, קומוניקציה. כל אלו יובילו להשקעות ענק וזריקת מרץ לשוק המקומי. נוכל לאחד כוחות דיפלומטים וכלכליים עם שחקים מבחוץ בעיקר הסעודים האמריקאים והאירופאים. ננסה לשפר את הקשרים עם המצרים והירדנים דרך שיתופי פעולה במגוון רב של תחומים. בגלל שעון החול של ביידן ולקראת הבחירות בשנה הבאה והנטייה לצדקנות הומניסטית אפשר להניח שהאמריקאים יקנו את הרעיון. הפסקת הלחימה לאלטר עשוי להיות אינטרס מובהק של ביידן והדמוקרטים. כך גם האירופאים (הגרמנים האנגלים והצרפתים). אבל הרווח הגדול יהיה שלנו, זה יהיה "טוב ליהודים" - ישראל תצטייר כמדינה ערכית עם צבא מוסרי שמעוניין להימנע מסבל והרג של אוכלוסייה לא מעורבת. שת"פ כזה עם שחקנים מקומיים יגביר את הסיכויים להצלחת ההסכם "גדול" עם סעודיה/אמריקה. במקביל יפחתו ההפגנות וגילויי האנטישמיות בעולם ויפחתו הלחצים על מנהיגי אירופה ובכך יקל עליהם להירתם למיזם.   

רגע. אני לא תמים.. יגיד מי שיגיד שאנחנו מעבירים 10,000 (עשרת אלפים), אולי יותר, מחבלים שיחברו לכוחות החזבאללה והמיליציות האירניות בסוריה ובכך להחמיר את הסיכון מצפון. לא. ךדעתי זה לא יקרה. חלק מהאסירים שישוחררו כלל לא יחזרו לעסק בלוחמה חבלנית נגדנו, ואלו שכן יעסקו בלוחמה ייטמעו בין יתר הכוחות. 

בקושי רב אני אומר שממש לא יהיה אכפת לי שסינוואר יסמן V בעלותו על האונייה לגלות. אל מול ה V הזה אנחנו נצטרך להתגבר על יצר הנקמנות והדחף להרוג את ראשי החמאס בעזה ואת מרבית מחזיקי הנשק (מה שבאמת מגיע להם). אנחנו כאומה שעברה את זוועות השביעי באוקטובר נצטרך לנשום עמוק להשתנק על דמעותינו ו.. לחשוב בקור רוח לחשוב עם הראש. 

אמרתי כבר שאני לא תמים. יש סבירות גבוה שההצעה לא תתקבל על ידי החמאס/ג'יהאד. גם במקרה זה היתרון יהיה בידנו.. נמשיך להדהד את הרעיון מעל כל במה ולהבהיר שבגלל סרבנותם שלהם אנחנו חייבים להמשיך בלחימה אך הפעם הזמן המדיני יפסיק להיות פקטור. כי... אנחנו הצענו פתרון הומני והם סרבו. אכן כן, נראה שנצטרך הרבה חודשים עד לסיום והשגת מטרות המלחמה בדרך צבאית. אך אף גורם לא יוכל לבוא אלינו בטענות. וכך כאשר טבעת החנק סביב החמאס גם בדרום הרצועה יגברו הסיכויים שמנהיגי החמאס בכל זאת יסכימו להסכם שכזה, ולו מתוך רצון לחיות. 

ואחרי כל אלו דעתי היא ש"המלחמה הגדולה" עדיין לפנינו - מול איראן והחיזבאללה. עוד שנה שנתיים או יותר... אבל היא חייבת להתקיים כי ישראל לא תוכל להתקיים עם איראן גרעינית. וישראל לא תוכל להתקיים ללא מלחמה ורק עם "מאזן אימה". המלחמה הגדולה ככל הנראה תתקיים. 

ולבסוף אם העסקה הזאת תצא לפועל כפי שבתמימותי אני צופה שהיא יכולה להתקיים במקוד דשדוש מלחמתי ממושך, שכול וקרע פנימי, נוכל להתמקד בהקמת ישראל חדשה טובה יותר. הלוואי.