בטח חשבתם שאי אפשר להעלות על הדעת מחזה הזוי ומבזה יותר מדיון שהתקיים היום בוועדה בראשות צביקה פוגל בכנסת, אז חשבתם. בצהריים ביזו ח״כים טירונים את משפחות החוטפים. בערב הגדילה לעשות לשכת ראש הממשלה כשהתברר כי לא נערכה מראש לפגישתו של נתניהו עם בני המשפחות, לקראת עיסקת שחרור חלקית משוערת. מישהו לא למד שם לימודי ליב״ה ולא ידע לספור מעבר למאה, אז קבע ש-90 איש יכולים להיכנס אבל ל-131 אין מספיק מקום.

הדיון בוועדה לביטחון לאומי נראה כישיבת סיעת העוצמה היהודית לכל דבר ועניין, ולא בכדי. גם מבלי להתייחס לתזמון, הדיון היה פשוט מיותר. הוועדה דנה לכאורה בהצעת חוק פרטית של לימור סון הר מלך להטלת עונש מוות על מחבלים. להצעת החוק שותפה גם סיעת ישראל ביתנו שהעלתה הצעות דומות בעבר, אבל יו״ר הקואליציה אופיר כץ הודיע כי הצעת החוק לא תאושר ללא החלטת הקבינט וח״כים של ישראל ביתנו לא נטלו חלק בהצגה שכל כולה יחצ״נות פוליטית ומפגן זלזול בוטה במשפחות שחבל כרוך סביב צוואר יקיריהם.

כבר במוצ״ש הסביר יועמ״ש לשעבר ד״ד אביחי מנדלבליט בתוכנית ״פגוש את העיתונות״ שהחוק הקיים מאפשר להטיל עונש מוות על רוצחים שנטלו חלק בטבח בשביעי באוקטובר. זאת ועוד, השר בן גביר בכבודו ובעצמו הבהיר כישיבת הוועדה כי החוק לא יחול רטרואקטיבית. מדוע אם כן התעקש לנהל בדיון בהצעת החוק אשר לא תחול על מחבלי הנוחבה ואשר הקואליציה לא מתכוונת בינתיים לקדמה? מדוע אטם את אוזניו למשמע תחינות משפחות החטופים, מדוע ערכה סיעתו דיון מתוקשר ומתוזמר שעלול לסכן את העסקה?

התשובה פשוטה: בן גביר ממהר לבדל את עצמו בכל מחיר מתנהיהו ומסמוטריץ שמזוהים עם הכישלון ונדרשים לקחת אחריות. סקרי דעת קהל מבשרים לו כי בשונה מהשניים לא ניזוק פוליטית אז הוא ממהר לתפוס נישה ולהתבצר על שתי גבעות, האחת, ״אמרתי לכם״, השנייה, ״חילקתי לכם נשק״. בשונה מכל הצביקה פוגל, סון הר מלך ואלמוג כהן, בן גביר אינו פעוט פרלמנטרי שיודע רק לבעוט ולצווח. הוא ידע היטב כי נכון לעכשיו מדובר בהצהרת חוק.

ידע והתעקש לקיים דיון בהצהרה דווקא היום כי השעון הפוליטי שלו קודם לשעון החול של משפחות החטופים. אז בן גביר נתן לנערים לשחק. לצביקה פוגל שקרה בזמנו להוציא להורג לאו דווקא את המחבלים, את ראשי האופוזיציה. לדון הר מלך שמסבירה כי הכנסת היא לא מקום מתאים לאישה ולאם אא״כ קוראים לה לימור. לאלמוג כהן שפועה ככבשה מעל במת הכנסת. הפעם שיחק תפקיד ראשי כשהטיח במשפחות בחטופים, אין לכם מנדט לכאב. ובהמשך הבסיר באולפן הטלוויזיה כי למה לה, הם אמרו משהו מעליב לבן גביר אז הוא היה חייב להחזיר להם. 
בן גביר פועל מעמדת כח. נתניהו מתנהל כפי שמתנהל כלפיו, מתוך חולשה.

הוא היה יכול למנוע דיון מיותר ומסוכן. לחסום הצגה מבזה ומצמררת.  כפי שהיה יכול לחסוך ממשפחות החטופים את המהומה ואת ההשפלה הערב. לבסוף הרי מצאו מקום לכולם. בסופו של יום הוא יאלץ לטפל גם בבן גביר וחבורתו, עוד בטרם תתפרק הקואליציה. באיחור רב ואחרי שייגרם נזק בל יתוקן. כמו תמיד.