ערך הניצחון בהתנהלות צבאית הינו ערך קריטי. מבלי להיכנס לפרשנות על מהותו של הערך הזה, קל לאבחן שישראל ויתרה עליו מזה זמן ניכר. את מקומו של הערך הזה תפסו תפיסות שעיקרן הכלה, התמגנות ו"פתרונות" מדיניים. למרבה הצער והכאב היינו זקוקים למכה שחטפנו בעוטף כדי להתעשת ולהביט למציאות "בלובן של העיניים".

הוויתור על ערך הניצחון כרוך בוויתור על ערך ההכרעה של האויב וצה"ל לא הכריע אף מערכה מאז של"ג – מלחמת לבנון הראשונה. אפשרנו לחיזבאללה בצפון ולחמאס בדרום להתחמש באמל"ח שובר שוויון ולהפוך מארגונים שוליים למפלצת מאיימת על ביטחון תושבי המדינה. הטילים לא "החלידו במשגרים" בצפון כפי שחזה הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון והבריחה החפוזה מלבנון, החלטה אותה קיבל ראש הממשלה דאז אהוד ברק תוך הפקרת נכסים ביטחוניים והפרת ברית הדמים עם צד"ל פגעו אנושות בהרתעה שמהווה מרכיב הכרחי בתפישת הביטחון של ישראל.
חיזבאללה הלך והתעצם ואת נחת זרועו הפגין במעשי חטיפה ושגורי רקטות בכל פעם שעלה הרצון לפניו.

ההתנהלות בעוטף עזה הייתה לא פחות בעייתית. מאז "ההתנתקות" – עקירת יישובי חבל עזה ונסיגת הכוחות לשטח ישראל הלך והתעצם. ראש הממשלה אריאל שרון הצביר כי כל רקטה תענה במהלומה מוחצת של צה"ל לא מומשה בפועל. החיזבאללה אגר כמויות אדירות של רקטות וטילים לטווחים ארוכים, חפר עיר תחתית בעזה עם מנהרות תקיפה שפגעו בישראל פעם אחר פעם. ישראל אפשרה לחמאס לשגר עפיפונים ובלונים ששרפו אלפי דונמים של חורש, גידולי שדה ושמורות טבע והפכו את חיי תושבי העוטף לבלתי נסבלים.

ישראל ביססה את תפישת ביטחונה על אמצעי אבטחה והתרעה, תצפיות ומגוון טכנולוגיות חכמות כשכל הקונספט הזה קרס כרעם ביום בהיר בשבת השחורה של ה 7 לאוקטובר. את הסיבות והנסיבות שהובילו לקריסת תפישת הביטחון ושואת תושבי עזה אשאיר לוועדת החקירה הממלכתית שחייבת לקום בתום המלחמה.

ככל שחלף הזמן היה ברור שדחיקת הקץ עם פתרונות נקודתיים שעיקרן האכלת המפלצות בתקווה להרגעתן יסתיימו בפיצוץ בלתי נמנע, אך הקונספציה המדינית והצבאית – ניהול הסכסוך והגעה לפתרונות מדיניים המשיכה לשלוט בכיפה. כעת, ומחוסר ברירה נראה שצה"ל חוזר לעצמו ומוכיח שהבעיה איננה ביכולותיו, ערכיו, תבונתו, גבורת חייליו ומפקדיו אלא בדרגים המדיניים והביטחוניים הבכירים שלא אפשרו לו להביא לידי ביטוי את עוצמתו.

ערך הניצחון מתנוסס כעת כדגל מוביל בתקיפות צה"ל בעזה והכרעת האויב מנחה את כל מהלכיו. נראה שהרוח הזאת לא תפסח על החיזבאללה בלבנון כשתגיע השעה. גם הטיפול בקיני הטרור ביהודה והשומרון נעשה בנחישות כאשר כמיהתו של יצחק רבין ז"ל "בלי בג"ץ ובלי בצל" הולכת ומתממשת.

"תנו לצה"ל לנצח" היה סלוגן שבכירי המערכת התייחסו אליו בביטול וזלזול. צה"ל מוכיח מה הוא יודע כשנותנים לו לנצח.

אלכס נחומסון הוא חבר הנהלת "מבטחי"  פורום מפקדים לאומי