הוא חקר אנשים בעדינות מזויפת ועל כוס קפה ומיד כשסיים לחקור וקיבל את מבוקשו, הוא ירה בראש הנחקר. הוא גרר משת"פים ברחוב סלאח א-דין כשהם קשורים למכונית שנוסעת במהירות 150 קמ"ש, והוא קבר סוטים מדת האסלאם בתוך עמודי בטון טרי לאחר שגופותיהם בותרו.. המילה עכבות לא קיימת בלקסיקון של האיש שבהיותו כלוא בישראל למד את העברית, אבל יותר מכך- למד להכיר את חולשות הישראלים.
שתי תופעות היו בעיניו לחידה: הרגישות הקיצונית בישראל לחיי אדם וחולשת הפוליטיקאים מול הציבור הישראלי שלדבריו. במוקד תפיסתו - הציבור הישראלי לחיץ ופגיע.
את תפיסתו מממש סנוואר במשא ומתן הנוכחי על עסקת חילופי חטופים באסירים. הוא ישווק את העסקה כך ש-"תמורת חמישים נשים וילדים בלבד"- שתי סוגיות אוכלוסיות "לא נחשבות", הוא זוכה להפוגה בלחימה ויכולת להתרענן ולהתארגן מחדש, ועוד שחרור של 150 נשים וקטינים פלסטינים והכנסת מזון תרופות ודלק.
סנוואר התעקש על עסקה בפעימות ולא במקרה. הוא יסחט את הלימון הזה שקוראים לו הפוגה בכל דרך אפשרית: בפעימה א' זה יהיה בהאשמות שישראל הפרה את ההסכם השברירי, בפעימה ב' - שישראל הפעילה מל"ט לאיתור מקומו בניגוד להסכם, ובפעימה ג' - הוא ידאג שהתקשורת הזרה תוכנס לרצועה בעת ההפוגה ותקבל עבור צרכניה בארצות הברית ובאירופה את התמונות המזוויעות ביותר של ילדים פלסטינים כרותי ראש ורגליים כדי שבתום הצפייה בהן יופעל לחץ במדינות המערב להפסקת הלחימה.
בנוסף, אני צופה שבימי ההפוגה סנוואר יורה את אנשיו לבצע פיגועים באיו"ש במזרח ירושלים ומלבנון כדי לגרום לישראל לרכז מאמץ שם ולהרפות ממנו. בימי ההפוגה הפלסטינים יפעילו לחץ על האיראנים שחיזבאללה והחות'ים יטרידו בעוצמה את ישראל.
סנוואר עצמו והצוות הקרוב אליו מאמין שהלחץ שיפעיל יצליח וישראל לא תשלים את משימתה לחסל את הארגון שבראשו הוא עומד. כתכנית ב' הוא יתבצר במעוזו בחאן יונס, מקום הולדתו ומגרשו הביתי. אם תוכניתו תיכשל הוא ימצא שם את מותו או מפצצה של טון או בירי צה"ל של חייל ישראלי. להרים ידיים או דגל לבן גם הם לא בלקסיקון שלו.
התרעות פיקוד העורף