כל מה שאומרים על יחיא סנוואר, ראש ממשל חמאס ברצועת עזה, נכון: כאשר קיבל עליו את מנגנון "אל מג'ד", האמון על טיהור החברה העזתית ממשתפי פעולה עם ישראל ומכאלה שסטו מדת האסלאם, הפך למפלצת מהלכת.

ישראל נענתה: התנאי שדרש סנוואר מצה"ל במסגרת עסקת החטופים
פיר מיוחד עם מעלית: המערה הסודית של חמאס שהדהימה את צה"ל

הוא חקר אנשים בעדינות מזויפת ועל כוס קפה ומיד כשסיים לחקור וקיבל את מבוקשו, הוא ירה בראש הנחקר. הוא גרר משת"פים ברחוב סלאח א-דין כשהם קשורים למכונית שנוסעת במהירות 150 קמ"ש, והוא קבר סוטים מדת האסלאם בתוך עמודי בטון טרי לאחר שגופותיהם בותרו.. המילה עכבות לא קיימת בלקסיקון של האיש שבהיותו כלוא בישראל למד את העברית, אבל יותר מכך- למד להכיר את חולשות הישראלים.

שתי תופעות היו בעיניו לחידה: הרגישות הקיצונית בישראל לחיי אדם וחולשת הפוליטיקאים מול הציבור הישראלי שלדבריו. במוקד תפיסתו - הציבור הישראלי לחיץ ופגיע.

יחיא סנוואר (צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90)
יחיא סנוואר (צילום: עטיה מוחמד, פלאש 90)

את תפיסתו מממש סנוואר במשא ומתן הנוכחי על עסקת חילופי חטופים באסירים. הוא ישווק את העסקה כך ש-"תמורת חמישים נשים וילדים בלבד"- שתי סוגיות אוכלוסיות "לא נחשבות", הוא זוכה להפוגה בלחימה ויכולת להתרענן ולהתארגן מחדש, ועוד שחרור של 150 נשים וקטינים פלסטינים והכנסת מזון תרופות ודלק. 

סנוואר התעקש על עסקה בפעימות ולא במקרה. הוא יסחט את הלימון הזה שקוראים לו הפוגה בכל דרך אפשרית: בפעימה א' זה יהיה בהאשמות שישראל הפרה את ההסכם השברירי, בפעימה  ב'  - שישראל הפעילה מל"ט לאיתור מקומו בניגוד להסכם, ובפעימה ג' - הוא ידאג שהתקשורת הזרה תוכנס לרצועה בעת ההפוגה ותקבל עבור צרכניה בארצות הברית ובאירופה את התמונות המזוויעות ביותר של ילדים פלסטינים כרותי ראש ורגליים כדי שבתום הצפייה בהן יופעל לחץ במדינות המערב להפסקת הלחימה. 

בנוסף, אני צופה שבימי ההפוגה סנוואר יורה את אנשיו לבצע פיגועים באיו"ש במזרח ירושלים ומלבנון כדי לגרום לישראל לרכז מאמץ שם ולהרפות ממנו. בימי ההפוגה הפלסטינים יפעילו לחץ על האיראנים שחיזבאללה והחות'ים יטרידו בעוצמה את ישראל. 

סנוואר עצמו והצוות הקרוב אליו מאמין שהלחץ שיפעיל יצליח וישראל לא תשלים את משימתה לחסל את הארגון שבראשו הוא עומד. כתכנית ב' הוא יתבצר במעוזו בחאן יונס, מקום הולדתו ומגרשו הביתי. אם תוכניתו תיכשל הוא ימצא שם את מותו או מפצצה של טון או בירי צה"ל של חייל ישראלי. להרים ידיים או דגל לבן גם הם לא בלקסיקון שלו.

אל"מ (מיל') ד"ר משה אלעד, מרצה בחוג למזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי. לשעבר ראש המנגנון לתיאום ביטחוני בתקופת אוסלו ומושל נפות בית לחם וג'נין.