נראה כי מלחמה כוללת נגד חיזבאללה היא רק שאלה של זמן. פרשנים לבנונים מאמינים כי ניתן למנוע מלחמה ע"י פשרה טריטוריאלית. אך ספק אם הסכם כזה הוא בר השגה.
"זה הכל או כלום": בצפון מעבירים מסר תקיף לממשלה ולצה"ל
אין מנוס ממלחמה בצפון: כך הגיבו בחיזבאללה לאולטימטום של ישראל
בראייתם של רוב הפרשנים בתקשורת הלבנונית, יישום החלטה 1701 מהווה פשרה ולא וויתור, מכיוון ששני הצדדים הפרו אותה: חיזבאללה פועל דרומית לליטני וישראל יורה על דרום לבנון. האופטימיים בלבנון מצביעים על אפשרות לתווך אמריקאי שכבר הוכיח את הצלחתו ב-2022. שני הצדדים, חיזבאללה וישראל, תמכו בהסכם לסימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון ב-27 באוקטובר 2022. הפרשנים הפסימיים מסבירים כי ההחלטה אם לסגת לליטני או להמשיך במלחמה נמצאת בטהראן ומנותקת לחלוטין מצרכיה הפנימיים של לבנון. רוב הפוליטיקאים בלבנון ובראשם נשיא לבנון הזמני נג'יב מיקאתי, הביעו כבר מראשיתה של המלחמה בעזה עמדה ברורה נגד גרירתה של לבנון למלחמה. על אף תמיכתם המילולית בעזה והתנגדותם לישראל, דרישתם היא כי מדינתם תישאר ניטראלית. הטיעון המרכזי הוא כלכלי, כלומר החשש כי מלחמה בהיקף רחב תמוטט את כלכלת לבנון הנמצאת גם כך במשבר הגדול ביותר שחוותה עד כה. החשש מבוסס על ההרס שנגרם במלחמת לבנון השנייה ב-2006 וההרס הנוכחי בעזה, העלול להתרחש גם במדינת הארזים.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הכלכלה כבר נפגעה
בלבנון גובר כל הזמן הכעס על חיזבאללה שסיבך את המדינה במלחמה. גם הירי המוגבל על צפון ישראל מביא להחרפה משמעותית במשבר הכלכלי בלבנון. המלחמה בדרום לבנון הביאה לבריחתם של 70 אלף פליטים (דווח ערוץ MTV), להרס עצום לתשתיות ולבתים בכפרי הדרום, לשיתוק מערכת החינוך, לפגיעה קשה בחקלאות ובמיוחד בענף הזיתים, להתייקרות כללית של מוצרים בלבנון בכ-20% ולפגיעה אנושה בתיירות בלבנון.
אופוזיציה שיעית
ראוי במיוחד לתשומת לב הזעם המצטבר בקרב העדה השיעית בדרום לבנון, התומכת המסורתית בחיזבאללה. בתקופת ההפוגה בין ישראל לחמאס, רבים מהשיעים שבו לכפריהם וחזו בממדי ההרס שהותיר צה"ל. הם דורשים כעת פיצוי מהמדינה אך הממשלה בביירות מרוששת. בני העדה השיעית גם דורשים כי חיזבאללה ישיג מאיראן כספים לשיקום בתיהם דרישה שאינה זוכה למענה.
הזעם השיעי אינו מתבטא רק באופן מילולי. ברשתות החברתיות גובר הלחץ נגד ההסתבכות של לבנון במלחמה בעזה. ברשת X (טויטר) הוקם האשטאג " שיעים נגד המלחמה". מאחורי המחאה השיעית עומדים פעילים שיעים מדרום לבנון, בהם מנהיגי "תַחַרֻר" (השתחררות), תנועה שיעית חילונית שהוקמה בסוף אוקטובר, המתנגדת לאמל ולחיזבאללה. הופעת התנועה החדשה סוקרה ע"י עיתון "גַ'נוּבּיַה", שהפך בשנים האחרונות לשופרם של מתנגדי חיזבאללה בקרב השיעים בדרום.
מיליציות חדשות
לאחרונה התעוררה ביקורת קשה בלבנון על המיליציות שמגייס חיזבאללה ללוחמה לצדו. בין המיליציות בולטים שני כוחות חדשים: הראשון הוא הארגון השיעי אמל, ארגון פוליטי ואזרחי שלא היה פעיל צבאית מאז 1990, והשני הוא מעין שלוחה של חמאס בשם "טַלַאאִע טוּפַאן אל-אקצא" (חלוצי מבול אל-אקצא - קישור למודעת הגיוס), שאנשיו הם צעירים המגויסים ממחנות הפליטים הפלסטינים. החשש בלבנון הוא שאם יסכים חיזבאללה לסגת לליטני, הוא ימשיך להפעיל ירי על ישראל בשלט רחוק באמצעות אותן מיליציות חדשות.
עם זאת, ישנם בלבנון גם לא מעט תומכי חיזבאללה ובהם גם פרשני תקשורת בולטים, המגיבים בביטול לאיומיו של שר הביטחון יואב גלנט. נזכיר כי גלנט הזהיר שאם חיזבאללה לא יישם את החלטה 1701, ישראל תסיג אותו לליטני בכוח צבאי. לטענת הפרשנים, עד כה כל איומיה של ישראל התגלו כאיומי סרק, בהם ההצהרה על חיסול חיזבאללה ב-2006 ומיטוט חמאס בעת הזו. חיזבאללה מנצל את העובדה שישראל לא מעוניינת להילחם בשתי חזיתות וממשיך את הירי המוגבל על צפון ישראל. אך מה יקרה אחרי שחמאס יוכרע?
פתרון דיפלומטי?
מספר פרשנים לבנונים סבורים כי חיזבאללה יוכל להסכים להסיג כוחות לליטני אך ורק במסגרת הסדר שירחיב את הסכם חלוקת הגבול הימי לסימון גבול יבשתי בין ישראל ללבנון. הסכם כזה יצטרך לטענתם לכלול את השבתם של שטחי הר דוב (חוות שבעא וכפר שובה) ללבנון.
בראיון עם נאג'י מלאעב, עמיד (תת-אלוף) לשעבר בצבא לבנון, הוא הסביר כי החלטה 1701 אינה מחייבת את ציר המוקאומה (חיזבאללה ובעלי בריתו), כל עוד אדמות לבנוניות עדיין כבושות ע"י ישראל. מלאעב הביע תקווה כי המו"מ העקיף בין ישראל ללבנון יתחדש באמצעות מתווכים ויביא להסכם דיפלומטי. כעת גורמים צרפתיים מנסים להשיג פשרה בין הצדדים, אך מלאעב אינו שולל את האפשרות לשובו לאזור של עמוס הוכשטיין המתווך האמריקאי, הפועל בחסותו של הנשיא ביידן, האחראי להסכם הימי לפני כשנה.
סיכוי קלוש להסכם
מבחינת חיזבאללה, ביצוע החלטה 1701 תהווה השפלה קשה ופגיעה אנושה ביוקרתו: נסיגה לליטני ללא הישגים והשלמה עם מותם של יותר מ-100 פעילי חיזבאללה ו-18 אלף פלסטינים בעזה (לפי משרד הבריאות הפלסטיני). על כן, ינסה הארגון לרדת מהעץ הגבוה עליו הוא עלה באמצעות הישג דיפלומטי משמעותי.
ישראל תעמוד בפני דילמה לא קלה. ספק אם וויתור על הר דוב, שטח שנכבש ב-1967 וסופח ב-1981, יסיים את הסכסוך בצפון. אחריו יבואו דרישות נוספות. נסראללה לא יסתפק בחוות שבעא, כי אז יצטרך להודות שמטרות ארגונו הושגו ואין צורך בקיומו. הדרישה הבאה תהיה כנראה נסיגה מכפר עג'ר ואחר כך נסיגה מ"שבעת הכפרים", יישובים שיעים שהיו בגליל העליון עד 1948, אותם נסראללה מזכיר מדי פעם בנאומיו, בהם מושב מרגליות (כפר הונין). על כן, ישראל תצטרך להכריע ביום שאחרי עזה אם לפתוח במלחמה או להגיע להסכם שהוא רחוק מאידיאלי.
ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC