הקרבות הקשים הנמשכים מזה יומיים במחנה הפליטים ג'נין, הם כבר חלק מהנוף הקבוע בשומרון. מאז החלה המלחמה ברצועת עזה, זאת כבר הפעם החמישית שבה פושט צה"ל על מחנה הפליטים ג'נין בסדר גודל של כח חטיבתי, המלווה בסיוע אווירי ופוגע קשות במחבלים חמושים ובתשתיות הטרור שנבנו במחנה וסביבתו הקרובה. 

ארדן פרסם את מספר הטלפון של סינוואר באו"ם: "רוצים הפסקת אש? תתקשרו אליו"
גיל תמרי חייג ליחיא סינוואר: וזה מה שקרה בשיחה | צפו

היסטורית, העיר ג'נין היוותה מוקד של מאבק פלסטיני עיקש עוד מימי המנדט הבריטי, השיח' עז אל-דין אל-קסאם, שהיווה השראה רעיונית למאבקה של חמאס והזרוע הצבאית שלה קרויה על שמו מצא את מותו, בכפר יעבד, הנמצא בפרבריה של ג'נין.

תיעוד ההתקלות מתוך מצלמת הקסדה של לוחמי סיירת נח״ל (צילום :דובר צה"ל)

מאז ימי אינתפיאדת אל-אקצא בראשית שנות האלפיים, החלה להתפתח במחנה הפליטים ג'נין תשתית צבאית בעלת גוון ייחודי, שחצתה מפלגות פוליטיות וקיבעה את התודעה האזורית, של בן המחנה (אבן אל-מח'ים), מעל ההזדהות עם פלג כזה או אחר. זהות ייחודית זאת, לא הביאה את הפיצול והאיבה הפוליטית בין פת"ח לחמאס אל תוך סמטאות המחנה.

צעירי מחנה הפליטים ג'נין, אוחזים בתחושה של שותפות הגורל. ימי הקרב, העוני, ותרבות המוות שמשתקפת מקירות מחנה הפליטים הדל, לצד העדר האחיזה השלטונית של הרשות הפלסטינית, יצרה את הקרקע ליצירת בריתות בין חברי ילדות, שתרבות הנשק והרצון להאבק בישראל חיברה ביניהם על אף ההשתייכות למפלגות יריבות. 

אל תוך החלל השלטוני במחנה הפליטים נכנסו לאורך השנים גם גורמים זרים שזיהו את ההזדמנות להשתמש במחנה הפליטים המרוחק רק כ-15 קילומטרים, כבסיס קדמי להוצאת פיגועים בתוך שטח ישראל. עוד בראשית שנות האלפיים, חזבאללה הלבנוני בברכתם של האיראנים ביקשו לרכוש סוכני השפעה באזור השומרון. חזבאללה העביר בימי האינתפאדה השנייה, כספים רבים שיועדו לרכישת נשק, וחלק ידע צבאי עם בני המחנה, כולל עם גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח.

עם סיומה של אינתיפאדת אל-אקצא, נאבקה הרשות הפלסטינית בכסף האיראני שהגיע דרך חיזבאללה ועל מנת לקטוע את השפעתו על פעילי הפת"ח, היא פעלה מול ישראל להענקת חנינה לחמושים מהזרוע הצבאית של הפת"ח, וקלטה אותם במשרות ממשלתיות ובמנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. 

מהלך זה צלח לטווח הזמן הקצר, ובשנים האחרונות מתגברת מגמת אי המשילות של הרשות הפלסטינית באזור, וגם זכריא אל-זביידי, מפקד המחנה, שב אל דרך הטרור ונעצר שוב על ידי ישראל בשנת 2019. חוסר המשילות של הרשות הפלסטינית, עודדה מחדש את הקמתם של הפלגים החמושים, ובשנים האחרונות, החלה להתבלט ההתארגנות העצמאית של חמושים מארגונים שונים, דוגמת פת"ח, חמאס והג'האד האסלאמי, על בסיס הזהות האזורית, וכך למעשה קמו להם ארגונים כמו גוב האריות בשכם וגדוד ג'נין במחנה הפליטים ג'נין. 

התארגנות זאת, משכה אליה מבצעים רבים מצד צה"ל בשנתיים האחרונות והמחנה ספג אבידות רבות. הקמת תשתיות החמאס והג'האד האסלאמי באזור, והיכולת שלהם לפעול יחד עם אנשי הפת"ח, מדאיגה מאד גם את הנהגת הרשות הפלסטינית. בצעד חריג, ביקר בחודש יולי הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס במחנה הפליטים ג'נין לראשונה מאז 2012, והכריז בפני תושביו כי הם אייקון של התנגדות, גבורה ומאבק.

ביקורו של מחמוד עבאס היה חלק מתוכנית הרשות הפלסטינית להשיב לעצמה את המשילות באזור, ולווה לאחר מכן גם במבצעים של כוחות הביטחון הפלסטינים באזור נגד חמושים האוחזים בנשק בלתי חוקי, בעיקר אלה המשתייכים לארגוני הטרור האסלאמיים.

על רקע המלחמה בעזה שהחלה ב-7 באוקטובר, החליטה ממשלת ישראל לפרק את תשתיות הטרור גם בגדה המערבית, וג'נין שוב חזרה להיות זירת קרב. לצד פעולות יזומות לסיכול חוליות חמושות, נערכים מאות מעצרים כנגד פעילים בזרוע הצבאית של חמאס ומערך הדעוה (הכשרת הלבבות והגיוס) שלה. את חוליות הטרור של חמאס מפעיל מנגנון משומן שתכליתו היא יצירת אווירה של הסלמה בגדה המערבית ובראש עומד צאלח אל-עארורי.

לפני השבעה באוקטובר חלק מהחולית הופעלו גם מרצועת עזה על ידי אנשי חמאס מהגדה ששוחררו  בעסקת שליט וגורשו לעזה, חלקם דוגמת עבדאללה אבו סיף, שמוצאו מחברון שהיה שפוט למאסר עולם ורמזי עוק, שמוצאו מבית לחם ועסק בגיוס מחבלים מתאבדים חוסלו עם תחילת המלחמה. 

באופן עקיף, וללא תיאום ישיר, הפעילות הצבאית האינטנסיבית של צה"ל כנגד תשתיות הטרור של חמאס והג'האד האסלאמי בצפון השומרון מסייעות למשילות הרשות הפלסטינית ומניחות תשתית טובה ליצירת דיאלוג מדיני ביום של אחרי המלחמה. פירוק החמושים במחנות הפליטים מנשקם, הוא גם אינטרס של הרשות הפלסטינית. רבים מאנשי תושבי האזור מוצאים עצמם בין הפטיש והסדן ובקרבות שנערכו עד עתה צעירים המשרתים בכוחות הביטחון של הרשות, הצטרפו אל חבריהם ברחובות ופתחו באש על צה"ל. 

המערכה בג'נין היא חשובה ומהווה חלק מהותי בהשבת ההרתעה הישראלית לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. פירוק בירת הטרור של השומרון היא העברת מסר לראשי חמאס, שהמלחמה נגדו איננה מוגבלת רק לרצועת עזה ותמשך במלוא העוצמה בכל מקום בו תשתיות הטרור שלה נמצאות. 

ד"ר עידו זלקוביץ', מומחה לפוליטיקה פלסטינית, ראש התוכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה.