האמריקניים מפעילים לא רק רכבת אווירית צבאית לישראל אלא גם רכבת אווירית מדינית. מטרתה להשיג תאום מירבי וצמצום פערים בכל התחומים הנוגעים לניהול המלחמה, ליום שאחרי ולהתמודדות עם אתגרים אזוריים בלבנון ובים האדום. הרכבת המדינית כוללת ביקורים בתוך כמה ימים של כל צמרת הממשל שמעצבת את מדיניות החוץ והביטחון של ארצות הברית: שר החוץ, טוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי, גיי'ק סאליבן ושר ההגנה לויד אוסטין. עם אוסטין הגיע יו״ר המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, הגנרל צ׳ארלס בראון, וגם ראש סוכנות הביון, סי.אי.אי. ביל ברנס בתמונה, במאמץ המשותף עם ראש המוסד דוד ברנע להניע מתווה נוסף של שחרור חטופים מעזה.
גלנט לאוסטין: "נמשיך לפעול עד שנשיג מטרותינו, לא נהסס לפעול גם בלבנון"
מעולם לא הייתה מעורבות אמריקנית עמוקה כל כך במלחמה שישראל מנהלת, אבל מעולם לא הייתה מלחמה כל כך מורכבת וממושכת, ומטרות שיש להן השלכות אזוריות וגלובליות משמעותיות. האמריקנים באו לקבל דיווחים מפורטים על הנעשה בשטח ועל התוכניות הצבאיות והמדיניות להמשך המערכה. הוא גם באו לייעץ ולהבטיח שהמדיניות הישראלית תהיה קרובה ככל האפשר לאינטרסים שלהם.
אוסטין, גנרל ארבע כוכבים בדימוס ומי שפיקד על הכוחות האמריקניים בעירק ועל פיקוד המרכז, הוא אמריקני שמבין הכי טוב לוחמה נגד טרור באזורים אורבניים צפופים, הרבה יותר משר החוץ והיועץ לביטחון לאומי. ההצהרות שלו במהלך הביקור היו נחרצות וברורות בזכות הכרעת חמאס, שחרור החטופים וסיוע צבאי שיאפשר לישראל לממש את מטרותיה. למרות הכרזתו שארצות הברית לא הציבה לישראל מועד לסיום המלחמה, הוא כן רצה לדעת מתי ישראל מתכננת לעבור מהשלב הנוכחי של מלחמה בעצימות גבוהה לשלב של מלחמה בעצימות נמוכה. הממשל מעוניין לראות את המעבר הזה בתוך כמה שבועות.
יש הסכמה בין ישראל לבין ארצות הברית על כך שישראל לא תנהיג משטר כיבוש בעזה ושלחמאס לא יהיה שום מקום בממשלה החדשה שתקום שם. אבל יש חילוקי דעות לגבי הסדרים פוליטיים וביטחוניים שכן צריך לעשות בעזה אחרי המלחמה. ארצות הברית מעוניינת שהרשות הפלסטינית תחזור לעזה לאחר שתעבור הליכי שינוי בהרכבה ובהתנהלותה. נתניהו מתנגד ומדבר פוליטית בעיקר לבייס הפוליטי שלו. שר הביטחון גלנט מדבר על שליטה אזרחית בינלאומית בעזה, תחליף הן לחמאס והן לרשות. ארצות הברית חוששת מהתוכניות של ישראל לפעול צבאית בעזה כדי למנוע שם שיקום של מערכת טרור ולקבוע רצועת ביטחון בגבולות עם ישראל. השיחות עם בלינקן התמקדו בהסדרים הפוליטיים ועם אוסטין בהסדרים הביטחוניים.
הפעם אנשי הממשל הקדישו יותר זמן לדיונים בשתי חזיתות נוספות, בצפון מול חיזבאללה ובמיצר באב אל מנדב מול תוקפנות החות'ים התימנים נגד אוניות סוחר ומכליות אזרחיות. ארצות הברית שאפה למנוע התרחבות של הזירות הללו אבל זה מה שבדיוק כבר קורה בשטח. ישראל איימה שהיא תפעל צבאית בשתי הזירות אם לא יושג הסדר דיפלומטי בלבנון שיכלול הרחקת כוחות רדואן של חיזבאללה למרחק של 10 ק"מ לפחות מהגבול, כפי שקבעה החלטה 1701 של מועצת הביטחון מתאריך 12 באוגוסט 2006, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה; ותפעל באותה צורה, אם כוחות צבאיים בינלאומיים לא יפעלו לשים קץ לתוקפנות החות'ים בים האדום.
ארצות הברית מנסה לפעול בשתי החזיתות על פי מודלים דיפלומטיים וצבאיים שהצליחו בעבר. בחזית הלבנונית, לפי הסכם הגז שהושג בין ישראל לבין לבנון ב-2022 על סימון הגבול הימי הכלכלי ביניהן; ובים האדום לפי המודל של כוח ימי בינלאומי שחיסל את תופעת הפיראטים הסומלים בשנים 2008 -2009.
התקפות החות'ים מפירות שורה של חוקי שייט בינלאומיים. עד עתה ארצות הברית העדיפה להכיל את ההתקפות האלה מחשש להרחבת המלחמה למדינות המפרץ. היא שיגרה את נושאת המטוסים אייזנהאואר, אוניות הליווי שלה ומשחתות נוספות למפרץ הערבי-פרסי במגמה להרתיע את החות'ים ואיראן. המהלך הזה לא הספיק. הממשל שינה כיוון בשל החלטות של חברות הספנות הגדולות בעולם כמו "מארסק" הדנית ו"האפאג-לויד" הגרמנית וחברת מכליות הנפט של "בריטיש פטרוליום" להסב את תנועת אוניותיהם ממייצרי באב אל מנדב ותעלת סואץ לנתיב השייט הארוך סביב אפריקה. ההסבה הזו מייקרת משמעותית את תעריפי ההובלה ואיתם את מחירי הסחורות והמוצרים בעולם.
אוסטין הודיע בבחריין על הקמת כוח משימה רב-לאומי, "שומר שגשוג", שיפעל בים האדום נגד החות'ים. הכוח יכלול כוחות ימיים ואוויריים של בריטניה, קנדה, צרפת, איטליה, הולנד, נורבגיה, ספרד ואיי סיישל. עוד לא ברור אם הכוח הזה יסתפק בליווי ובהגנה על אוניות סוחר או שינקוט בפעולות עונשין נגד מטרות חות'יות. עוד לא ברור, מה ארצות הברית יכולה לעשות נגד איראן, שהיא שולטת בתוקפנות של חיזבאללה בלבנון ושל החות'ים בים האדום. מפתיעה במיוחד העמדה האדישה של מצרים, שהיא הנפגעת העיקרית מהסבת האוניות לנתיב הארוך ואובדן תשלומי המעבר בתעלת סואץ.
הביקורים האחרונים של בכירי ממשל ביידן בישראל ובאזור מורים על נכונות אמריקנית להתמודד, לצד בנות בריתה הערביות וישראל, עם האתגרים שהציבו איראן ושלוחותיה הטרוריסטיות באזור. תיאומים רצופים בין כל הצדדים הם הכרחיים להבסה מוחלטת של ציר הרשע האיראני וסביר שהם ימשכו בתדירות גבוהה עד שיושגו המטרות האסטרטגיות של ארצות הברית וישראל.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.