מזה למעלה מחודשיים ש־129 גברים, נשים, ילדים, קשישים ואפילו תינוק בן 11 חודשים נמצאים בשבי חמאס הנאצי ברצועת עזה. זמן מטורף ובלתי נתפס שבו משפחות שלמות לא יודעות מה מצב היקרים להן מכל. בקרב החטופים יש אנשים המייצגים את הפסיפס היפה והמגוון של ישראל, וכמו שהחטופים הם כאלה, כך גם צריך להיות המאבק להשבתם - חף מכל שיקול פוליטי כזה או אחר וחסר שייכות והזדהות עם צד פוליטי מסוים.

עסקה תחת מחירים כבדים: זאת ההרגשה שאיתה יצאו משפחות החטופים מנתניהו
לאחר שהאשימו אותו שהוא מעלה את מחיר החטופים, רונן צור לא נשאר חייב

הפגנת משפחות החטופים (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
הפגנת משפחות החטופים (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

מתחילת המלחמה היה לי ברור, כמו לכל עם ישראל, שנושא החטופים והשבתם הביתה הוא חשוב, וזה ברור לי גם עכשיו יותר מתמיד. בעיניי משפחות החטופים הן קדושות וגיבורות ומהרגע הראשון נלחמות כמו אריות כדי להחזיר את יקיריהן הביתה, וגם אם לעתים אני לא אוהב חלק מהדברים של משפחות מסוימות או מסכים עמם, אני לא יכול לבקר, לשפוט או להגיד משהו נגדן כי הן עוברות תופת שאי אפשר אפילו להתחיל להבין. למשפחות מותר להגיד ולעשות הכל.

בתקופה האחרונה ישנם גורמים רבים שהופכים את המאבק הכל כך חשוב וצודק הזה לכלי פוליטי כדי לנגח את הממשלה. דוגמה מצוינת לכך היא העובדה שיועץ התקשורת רונן צור משמש כמנהל מטה משפחות החטופים. זה אותו רונן צור שתדלק לאורך כל השנה האחרונה את הגרעין הקשה של המפגינים נגד הממשלה, ועומד בראש התנועה המכונה ״דגל ישראל״ שארגנה בעבר אירוע שכותרתו הייתה "איך לנצח את הטרור הביביסטי" ובלי גרם של בושה תייג ציבור שלם כ"טרוריסטים" לכאורה רק בגלל שהוא תומך ימין ובבנימין נתניהו. היה לי ברור שברגע שצור ייכנס לנושא החטופים הוא ינסה בכל כוחו להפוך את המאבק הזה למאבק אישי נגד ראש הממשלה.

משפחות החטופים בצעדה לירושלים (צילום :מטה משפחות החטופים והנעדרים)

צור לא הצליח להפוך את כל המאבק לפוליטי, אבל יצר, עם חבריו, קרע בין משפחות חטופים וזה הרבה יותר גרוע. מאבק המשפחות צריך להיות באחדות. אף אחד לא צריך לדבר בשם המשפחות ולהודיע שהן שובתות רעב, הן יכולות לעשות את זה לבד. רונן צור, רד מהעץ, אתה רק מזיק למאבק משפחות החטופים. הפלגנות לא תעבוד לך.

צריך לומר את האמת גם אם היא לא פשוטה: לתקשורת גם יש חלק גדול בפוליטיזציה של אירוע החטופים. כל פעימה של שחרור חטופים, פתחו אולפנים, הראו תמונות עוד לפני שידענו מי משתחרר, פירשנו וכנראה שכחו שהאויב מאזין, צופה ויודע הכל. קצת צניעות בסוגיות כאלה לא תזיק. דוגמה לחוסר המודעות של התקשורת בסוגיית החטופים היא העיתונאי הבכיר ששאל את ראש הממשלה אם הוא עונד דיסקית הקוראת לשחרור החטופים. אין לך בושה? אם אתה לא יודע מה לשאול פשוט אל תשאל.

שחרור החטופים הוא מטרה עליונה, המשפחות יקרות. אין לנו את המנדט והזכות להפוך את המאבק הזה לפוליטי. מי שעושה את זה צריך להתבייש ואנחנו לא צריכים להיות שותפים לפוליטיזציה המגעילה הזאת. זאת מלחמה.