רצועת עזה ששטחה 365 קמ"ר נותרה תפוח אדמה לוהט ביחסי ישראל-מצרים מאז כיבושה על ידי הצבא המצרי ב-1948 כחלק מהניסיון הכושל של מצרים להשמיד את מדינת ישראל שזה עתה נולדה. מצרים פלשה לישראל לאורך שני צירים עיקריים, והגיעה לפאתי ירושלים ולמרחק של 20 ק"מ בלבד. קצרה מתל אביב, אבל צבא ההגנה הישראלי דחק את המתקפה הזו. קרבות אלו יצרו גל של פליטים שמצאו מקלט ברצועת עזה, שנשארה בשליטה צבאית מצרית עד 1967.
מאז 1948, ועד לשחרור החלקי הנוכחי של חלק מהתינוקות, הילדים הישראלים והנשים הישראליות שנלקחו כבני ערובה על ידי מחבלי חמאס, המצרים היו מעורבים באופן משמעותי בפוליטיקה ובכלכלה של רצועת עזה. המצרים הותירו את תושבי עזה ואת פליטי מלחמת 1948 ברצועת עזה, ובתמיכת האומות המאוחדות, המשיכו לשלול מהם את הזכות לשקם את חייהם בכל מדינות ערב, כולל בחצי האי סיני הסמוך. מדיניות חריפה זו הייתה אחד הזרזים העיקריים וארוכי הטווח לקיפאון האנושי המתעצם של כ-1.8 מיליון תושבים כיום בתוך הרצועה.
מעבר לחטיפה, ההשחתה, השריפה, ואונס ורצח של 1,200 ישראלים ואזרחים אחרים, הפלישה של חמאס לישראל ב-7 באוקטובר הרסה כפרים חקלאיים ישראלים רבים. הרצח הברברי הזה הוביל את צה"ל לכבוש את צפון רצועת עזה ואת מטרופולין העיר עזה ששורץ במחבלי חמאס כחלק מהמטרה של ישראל להרוס את יכולות הטרור של הארגון. כאשר אזרחים קיבלו הוראה לנוע דרומה, הפכה דרום רצועת עזה למקלט עבור רוב תושבי עזה.
הקרבות בצפון הרצועה יצרו נזק והרס משמעותי של מבנים ששימשו את חמאס. הנזק למערכת מנהרות הטרור העצומה ערער עוד יותר את יציבות המטרופולין. חלקים עיקריים של המטרופולין אינם מסוגלים לאכלוס ואי אפשר פשוט לתקן אותם. במקום זאת, יש להרוס לחלוטין את המבנים הפגועים וההרוסים. האדמה המחוררת - וכתוצאה מכך התפוצצה והושחתה - חייבת לעבור שיקום סביבתי והנדסי נרחב.
במילים אחרות, יש לפנות את המטרופולין במלואו, לתכנן מחדש, לנטר, ורק אז לבנות מחדש כדי לספק תנאים נוחים למגורים וכלכליים. מאמץ כזה דורש מומחיות ייחודית ומימון עצום וייקח פרק זמן משמעותי שלא ניתן לחישוב. לכן, המלחמה צפויה להסתיים באתגר הומניטרי ייחודי כיצד לבנות עתיד טוב יותר לתושבי עזה.
מאז התחלופה הבלתי מותנית של ישראל ברצועת עזה לרשות הפלסטינית ב-2005, העזתים לא הצליחו לחלוטין ליצור ישות פרודוקטיבית בניהול פלסטיני, למרות תמיכה כלכלית נדיבה, בעיקר מאמריקה, אירופה, קטאר והאו"ם. זה עשוי להיות קשור להשפעה המשולבת של תרבות אסלאמית ממוקדת שנאה פנימית, פנאטית, אנטי-ישראלית, וקשרים עם איראן, יחד עם תנאים גיאוגרפיים מוגבלים, משאבי טבע ואנוש דלים וצפיפות אוכלוסין גבוהה. מצב זה מעורר ספקות כבדים שכל סוג של מאמצים עתידיים לקיימים עצמיים יניב תרבות סוציו-אקונומית יציבה וחופשית ועתיד מבטיח ברצועה. דרוש פתרון יצירתי בהקדם האפשרי.
המאפיינים המבטיחים של סיני
חצי האי סיני הסמוך, בעצם, הוא ההפך הגמור מרצועת עזה. הוא כולל את אחד המקומות המתאימים ביותר על פני כדור הארץ לספק לתושבי עזה תקווה ועתיד של שלום. המשתרעת על פני 60,000 קמ"ר (פי 165 מהרצועה), אוכלוסייתה היא בקושי כשליש משטחה של עזה, מה שהופך אותה לאחד המקומות הריקים ביותר באזור הים התיכון. למרות שתחת השלטון המצרי, היא מהווה המשך גיאוגרפי-גיאולוגי אינטגרלי של ישראל ורצועת עזה, איתה היא חולקת 200 ק"מ. ו-14 ק"מ. גבול ארוך, בהתאמה.
לכן, התפאורה הגיאוגרפית של חוף הים התיכון של צפון סיני היא גם ההמשך הפיזי של רצועת עזה עם מי התהום הנמצאים שם בשפע. כאן, עקב הברחות האינטנסיביות של נשק לחמאס דרך סיני בשנים האחרונות, הרסה מצרים במלואה את תשתית המגורים הגובלת ברצועת עזה וגירשה את האוכלוסייה המקומית.
הדרכה בינלאומית עם תמיכה פיננסית ואופרטיבית יכולה בוודאי לסלול את הדרך לפתרון היצירתי והמשגשג הזה ולסייע במשותף למצבה הדמוגרפי והכלכלי הקשה של מצרים המאתגר את סמכותה הפוליטית. ישראל תשתף פעולה גם בשיתוף היכולות החקלאיות המוכוונות היי-טק שלה עם מצרים, כפי שעשתה בעקבות הסכם השלום בתחילת שנות ה-80.
אם מצרים תבחר באומץ לשנות את מדיניותה הנוקשה והמיושנת של השארת תושבי עזה פלסטינים במצוקה מתמדת ותסכים למאמץ כזה, הרווחים הגיאופוליטיים שלה יהיו משולשים: היא תזכה להערכה על ידי הקהילה הבינלאומית כמושיעת המצוקה הקשה של עזתים; היא תחזק את מעמדה כמנהיגת העולם הערבי; ולבסוף היא תגשים את תוכניתה בת 30+ השנים ליישב את סיני ולחזק את שליטתה באזור זה.
עם זאת, ההיסטוריה לימדה אותנו שתושבי עזה, למרות תלונותיהם על מצבם ההומניטרי, עשויים להתנגד לתוכניות שיקום אמיתיות. העקשנות הזו תלויה במידה רבה ברצונם להשמיד את ישראל, שבאה שוב ושוב על חשבונם. המחיקה המתמשכת של חמאס, המטילה אימה על פקידי הרשות הפלסטינית ורבים מתושבי עזה, עשויה לסלול את הדרך להופעתו של פתרון סיני המוצע, אם יוצג בצורה חכמה ודיסקרטית התואמת את המנטליות במזרח התיכון.
הכותב הוא גיאולוג וגיאוגרף וחבר סגל במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן.