כביכול אין קשר בין זירת הלחימה בעזה לבין תימן, אולם ההתקפות המתמשכות של המורדים החות'ים הנהנים מתמיכת איראן וחזבאללה ובמקביל הקמת הקואליציה הימית בהובלת ארצות הברית כנגדם – עלולה לסבך את התוכניות הסעודיות להביא לרגיעה בגבולה הדרומי. הממלכה מנסה מזה כמה שנים לסיים את המלחמה בתימן שגבתה ממנה מחיר כלכלי, תדמיתי וצבאי כבד. כ-1,500 טילים וכטב"מים נורו לשטח ערב הסעודית בין 2015 לאפריל 2022, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף.
תנאיו של הסכם השלום המתגבש הוא במידה רבה ניצחון לחות'ים: המיליציה השיעית הנתמכת בידי איראן תשמור מרבית השטחים שבשליטה וכן גישה לים האדום - ואילו ערב הסעודית תסיר את המצור האווירי והימי שהיא מטילה על האזורים הללו ותממן את שיקומה של תימן ואת מנגנוני השלטון שלה, אותם החות'ים יחלקו עם הממשלה התימנית המוכרת שנתמכת בידי הסעודים. המכשול העיקרי בפני הסכם היה הדרישה של החות'ים שהממשלה תשלם את משכורות הפקידים ואנשי הממשל באזורים שבשליטתם, הסעודים הסכימו כנראה לשאת בהוצאות אלו והדרך להסכם נסללה.
האינטרס הסעודי-אמריקאי בהצלחת שיחות השלום בתימן מעניק לחות'ים מנוף לחץ ומגדיל את תעוזתם: הם מבינים שארה"ב תהסס מלנקוט בתגובה חריפה נגדם כדי לא לסכן השקט השברירי בתימן ולהביא לקריסת השיחות, ומאותה הסיבה, ערב הסעודית מסרבת לקחת חלק בכוח הימי הבינ"ל שהוקם להגנה על נתיבי השיט. לא רק שערב הסעודית חוששת מקריסת ההבנות אליהן הגיע עם החות'ים, שמא הדבר יוביל לחידוש המלחמה בחצי-האי ערב ולירי מצד החות'ים לשטחה, אלא גם מזיהוי של הממלכה עם ישראל ומלחמתה נגד חמאס.
התפיסה בעולם הערבי היא שהקואליציה שהאמריקאים הקימו בים האדום מול התקפות החות'ים בעצם נועדה להגן על ישראל. מדינות ערביות לפיכך משתפות פעולה עם הכוח הימי האמריקאי בחשאי ובבקשה מפורשת מהאמריקאים שלא יוזכר שמן – מה שעלול להפוך אותן למטרה עבור החות'ים. לישראל אינטרס ברור כי המלחמה בתימן תסתיים והסעודים יגיעו להבנות עם החות'ים. בכך לא רק ישתפר מצבה האסטרטגי של שותפה מרכזית של ישראל – ערב הסעודית – ומועמדת מרכזית לנורמליזציה, אלא שלהסכם אף פוטנציאל לאורך זמן לבסס את הקשר של החות'ים עם ערב הסעודית, לחזק את המניעים שלהם לשמור על השלום ואולי לפגוע, ולו במעט, בקשר שלהם לאיראן.
התרעות פיקוד העורף