יש גבול עד כמה אפשר להבהיל את הציבור, ואמש במהדורת החדשות, כמה פרשנים לקחו את זה צעד אחד רחוק מדי. החטופה מייה שם, תפסה מקום מרכזי בכותרות, והציגה עדות אמיצה על החוויה הנוראית שעברה בשבי החמאס. בין לבין הופעתה המטלטלת, דווחו על הלחימה בעזה ושמענו פרשנויות שעסקו בקדחתנות בשאלת היום שאחרי, ואני חייבת לציין, שהן נשמעו יותר ויותר כאילו מטרתן אחת: לנבא רק נבואות שחורות, שירסקו סופית את מעט הביטחון העצמי שעוד נשאר לנו.
ראשית כל, בסיקור אחר התקדמות המלחמה, לא התבשרנו על הישגים יוצאי דופן שיפיחו בנו תקווה ואורך רוח לקראת הבאות. על פי הפסימיות ששידרו הפרשנים באולפן, נראה שמיטוט החמאס הפך לרעיון ולא למציאות, מה שמגדיל את כאב משפחות החללים שחשות כי יקיריהם נפלו לשווא. באולפנים גם מגדילים לעשות ומעמיקים את אי השקט של משפחות החיילים שלוחמים בעזה, ומדווחים כי בימים אלה צפויה לחימה קשה, עם כותרת מדאיגה שרצה ברקע: על פי דיווחים פלסטיניים, עלייה בחיכוך בין צה"ל לחמאס בחאן יונס ובמרכז הרצועה.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
לפחות בשורה אחת טובה הצלחנו לדלות מתוך המהדורה, אך היא מתגמדת לצד כל התיאוריות המדכאות שנשמעו באולפן. הבשורה שנחשפה היתה, שיותר משבוע לא נכנס דלק לרצועה בגלל קושי לשנע אותו. בשורה שתואמת את האסטרטגיה של גיורא איילנד המצוין שחוזר ומציע להפסיק את הסיוע ההומניטרי לעזה כדי להכניע את חמאס, כי אין דרך אחרת.
תודה אף לניר דבורי המרגיע הלאומי והשומר על החוסן העורפי והצבאי, שמחזק את רוחנו ואומר: "ישראל תישאר בחאן יונס עד שהיא תגיע לצמרת החמאס. סינוואר אולי טועה בהערכתו כשהוא חושב שאולי בעוד כמה שבועות יוצאים החוצה וארה"ב מגרשת אותנו והוא חוזר לנשום. הוא טועה". אוהד חמו הגדיל יותר לעשות מכולם בניסיונו להכניס את כולנו לדיכאון קליני, והוסיף שזאת זירת הקרב הקשה בעולם, וישראל עדיין לא הגיעה להישג משמעותי.
אוהד חמו, שבניגוד לניר דבורי, הוא המפחידן הלאומי, ושייך לאגודת מספרי סיפורי האימה, חייב היה לשלוף מאמתחתו עוד סיפור שהוא, ורק הוא מכיר, שיגרום לשנתנו לנדוד בלילות, וכך סיפר: "דיברתי עם איש חמאס שיחה מאוד מעניינת, שאלתי אותו עזה נהרסה, למה עשיתם את הדבר הדרמטי הזה , למה זה היה לכם טוב עם ההרס הדרמטי של עזה. הוא אמר לי משפט מדהים בעיני "אנחנו היינו תנועת התנגדות היום הפכנו להיות לתנועת שחרור ומה שקרה בעזה זה חלק ממלחמת השחרור, זה לא יכול היה להיות אחרת, זה מתכתב עם כל מיני אמירות של הנהגת חמאס שמדברות על כך שהשבעה באוקטובר זה רק השלב הראשון, צריך לזכור את זה".
למקהלת מבשרי הנבואות השחורות, הצטרף ישראל זיו: "צה"ל הצליח לכבוש את מרבית הרצועה, אבל מצד שני אנחנו לא מצליחים להביא את ההישגים המשמעותיים של המלחמה, לא בהיבט של החטופים, ולא בהיבט של מיטוט החמאס, ובלי שני ההישגים האלה, ישראל לא יכולה לסגת אחורה. נוצרת מיני עזה, בין חאן יונס ורפיח וחמאס עדיין הריבון ששולט עליה. ישראל חייבת לשנות את האסטרטגיה, עוד מלחמת פירים ומנהרות, זה לא מה שיביא את התוצאה האסטרטגית הצפויה, אנחנו משחקים לידיו של חמאס ולא מביאים תוצאה בשיטה זאת".
ואני שואלת: מה אנחנו האזרחים הקטנים אמורים לעשות עם כל המידע הזה? להתחיל לחפור לעצמנו מנהרות מטרו משלנו על מנת להסתתר מהגרוע מכל שעוד עלול להתרחש? תגידו, התחרפנתם לגמרי עם כל הדיווחים התבוסתנים האלה? שכחתם שחיילינו שנלחמים כאריות, עדיין נמצאים שם בזירת המלחמה, חדורי מטרה ונחישות כפי שאף צבא בעולם לא היה מעולם, ובמקום לעודד ולחזק, אתם עלולים לשבור את רוחו? ואם יש בכם דחף פנימי להביע דעתכם ויהי מה, מדוע שלא תקבעו פגישה פרטית עם ראש הממשלה וחברי הקבינט ובחדרי חדרים השמיעו קולכם, ולא באולפנים, כדי שהאויב ישמע ורוחו תתחזק ותתקשח.