לפחות בשורה אחת טובה הצלחנו לדלות מתוך המהדורה, אך היא מתגמדת לצד כל התיאוריות המדכאות שנשמעו באולפן. הבשורה שנחשפה היתה, שיותר משבוע לא נכנס דלק לרצועה בגלל קושי לשנע אותו. בשורה שתואמת את האסטרטגיה של גיורא איילנד המצוין שחוזר ומציע להפסיק את הסיוע ההומניטרי לעזה כדי להכניע את חמאס, כי אין דרך אחרת.
למקהלת מבשרי הנבואות השחורות, הצטרף ישראל זיו: "צה"ל הצליח לכבוש את מרבית הרצועה, אבל מצד שני אנחנו לא מצליחים להביא את ההישגים המשמעותיים של המלחמה, לא בהיבט של החטופים, ולא בהיבט של מיטוט החמאס, ובלי שני ההישגים האלה, ישראל לא יכולה לסגת אחורה. נוצרת מיני עזה, בין חאן יונס ורפיח וחמאס עדיין הריבון ששולט עליה. ישראל חייבת לשנות את האסטרטגיה, עוד מלחמת פירים ומנהרות, זה לא מה שיביא את התוצאה האסטרטגית הצפויה, אנחנו משחקים לידיו של חמאס ולא מביאים תוצאה בשיטה זאת".
ואני שואלת: מה אנחנו האזרחים הקטנים אמורים לעשות עם כל המידע הזה? להתחיל לחפור לעצמנו מנהרות מטרו משלנו על מנת להסתתר מהגרוע מכל שעוד עלול להתרחש? תגידו, התחרפנתם לגמרי עם כל הדיווחים התבוסתנים האלה? שכחתם שחיילינו שנלחמים כאריות, עדיין נמצאים שם בזירת המלחמה, חדורי מטרה ונחישות כפי שאף צבא בעולם לא היה מעולם, ובמקום לעודד ולחזק, אתם עלולים לשבור את רוחו? ואם יש בכם דחף פנימי להביע דעתכם ויהי מה, מדוע שלא תקבעו פגישה פרטית עם ראש הממשלה וחברי הקבינט ובחדרי חדרים השמיעו קולכם, ולא באולפנים, כדי שהאויב ישמע ורוחו תתחזק ותתקשח.
התרעות פיקוד העורף