מתחילת המלחמה בעזה, אחת המטרות העיקריות של ממשל הנשיא ג'ו ביידן הייתה למנוע מלחמה אזורית. לשם כך, הוא הזהיר את איראן ואת חיזבאללה מפני התקפה כוללת על ישראל, וכדי להבהיר שכוונותיו רציניות, שלח את נושאת המטוסים "פורד" למזרח הים התיכון ואת נושאת המטוסים "אייזנהאואר" למפרץ עדן, שתיהן בליווי קבוצות המלחמה הגדולות שלהן.
האמריקנים הסבירו שהחזרת פורד לנמל הבית שלה בוירג'יניה נעשית על פי לוח זמנים שנקבע מראש. היא הייתה אמורה להגיע לנמל הזה לפני שפרצה המלחמה, הוסטה לים התיכון, וצריך להחזיר אותה מסיבות מבצעיות. הם הוסיפו שיש להם מספיק כוחות צבאיים בים התיכון ובים האדום כדי להתמודד עם כל אתגר, ושהחזרת פורד אינה מבשרת נטישה של ישראל. בכל זאת, ההסברים האלה מעלים כמה שאלות.
הצבת פורד סמלה נחישות אמריקנית לפעול נגד חיזבאללה ואיראן. בימים האחרונים חיזבאללה הסלים את ההתקפות שלו על מוצבים צבאיים וישובים אזרחיים וצה"ל מגיב בהתאם. ברור שישראל לא תהיה מוכנה ביטחונית לחזור למצב ששרר בגבול הצפון עד פרוץ המלחמה, ודורשת השגת כוחות רדואן של חיזבאללה מעבר לנהר הליטני, כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון 1701 מתאריך 12 באוגוסט 2006. ההחלטה סיימה את מלחמת לבנון השנייה אולם לבנון וחיזבאללה הפרו אותה.
ישראל אמרה לארצות הברית שתאפשר לה לפתור את הבעיה מול חיזבאללה בדיפלומטיה ואם היא תכשל לא יהיה מנוס משימוש בכוח צבאי, ולנוכח ההתקפות על ישובים ישראלים, הזמן להשגת הסכם אוזל במהירות. השליח המיוחד של ביידן עמוס הוכשטיין, שתיווך בהשגת הסכם הגז בין ישראל לבין לבנון מאוקטובר 2022, מנסה להשיג הסכם נוסף שיסדיר את המחלוקת. במקביל, צה"ל מתכונן לעבור למלחמה בעצימות נמוכה בעזה ומשחרר כוחות, ויהיה לו קל יותר לייצר רצועת ביטחון בדרום לבנון. הסכנה של מלחמה כוללת בלבנון גברה כתוצאה מתכנון או חישוב מוטעה. הסגת פורד עלולה לפגוע בהרתעה מול חיזבאללה ואיראן וגם בתיווך של הוכשטיין. מצד שני, נוכחות פורד מנעה התקפת נגד משמעותית נגד חיזבאללה שביידן מנע, ועכשיו כשתעזוב, ישראל תוכל לתקוף את חיזבאללה בעוצמה גדולה יותר.
בים האדום ממשל ביידן נקט במדיניות הפוכה של התערבות מעמיקה. בהכוונה או בעידוד של איראן המורדים החות'ים הגבירו את התקפותיהם על אוניות סוחר בטענה שהן בבעלות ישראלית או נעות לנמל אילת, אבל התוצאה הייתה שיתוק המעבר בבאב אל מנדב שגרם לחברות הספנות הגדולות בעולם לשנות את נתיבי השייט מתעלת סואץ לעקיפת אפריקה. השינוי גרם להעלאה משמעותית במחירי התובלה הימית.
ארצות הברית הגיבה באמצעות הקמת קואליציה של מדינות ימיות להבטחת חופש השייט בים האדום. אבל כאן ההרתעה נכשלה. החות'ים הודיעו שאינם חוששים מעימות עם ארצות הברית והקואליציה והגבירו את ההתקפות שלהם. הצי האמריקני יירט טילים שנועדו לפגוע באוניות וביום ראשון תקף סירות חות'יות מהירות שאנשיהם ניסו להשתלט על אוניית סוחר והטביעה שלוש מהן על אנשיהן. ארצות הברית ובריטניה הודיעו שהן שוקלות מעבר מהגנה על האוניות להתקפה על בסיסים של החות'ים. מהלך כזה כבר ישנה את המשוואה ועלול לגרום להתקפות איראניות על כוחות ארצות הברית באזור.
לארצות הברית יש עדיין הרבה כוחות ובסיסים במזרח התיכון: בכווית 13.000 קצינים וחיילים, בקטאר 10.000, בבחריין 9.000 ובאמירויות 3.500. כשאריות של המלחמה בדאע"ש, בעירק מוצבים 2.500 חיילים אמריקניים ובסוריה כ-900. שני הבסיסים הכי גדולים של ארצות הברית באזור נמצאים בקטאר ובבחריין. מאז פרוץ המלחמה בעזה, מליציות פרו-איראניות תקפו את הבסיסים האמריקניים בעירק ובסוריה 78 פעמים וגרמו לפגיעה ב-66 אזרחים. עד עתה, צבא ארצות הברית נמנע מתגובה משמעותית נגד המליציות מאותו חשש להצתת מלחמה אזורית.
יתכן שהחזרת פורד לבסיסה בארצות הברית נובעת מהערכה שהנכונות לפעול נגד החות'ים מבססת מספיק את ההרתעה האמריקנית נגד איראן, אבל זו היא מחשבה רציונלית מערבית שנכשלה באזורנו יותר מפעם אחת. יתכן, שהיא גם תוצאה של אובדן הסבלנות של ביידן מחוסר ההיענות של נתניהו להחליט על "היום שאחרי" בעזה. דחיית הדיון בממשלה בנושא בשבוע שעבר, עקב לחצים של בן גביר וסמוטריץ', גורמים להערכה בוושינגטון שנתניהו דואג יותר לשימור הקואליציה הקיצונית שלו מאשר לאינטרסים הביטחוניים של ישראל ולשיתוף הפעולה בין ארצות הברית לבין ישראל. אם כך, נתניהו יצטרך לבחור בקרוב בין גנץ ואיזנקוט, שכן מעריכים את חשיבות התאום האסטרטגי עם ארצות הברית, לבין בן גביר וסמוטריץ' שרק מנסים להכשיל אותו.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.