לחמתי ברצועת עזה פעמים רבות. כמ”מ, כמ”פ וכמג”ד. בתשע השנים האחרונות אני משמש כקצין אג”ם במילואים של אוגדת עזה. למחרת שמחת תורה ב־11 בבוקר כבר התיישבתי על כיסא קצין האג”ם בחמ”ל אוגדת עזה שלא נכבש במחנה רעים. אחרי מעל 80 יום במילואים פעילים אני חושב שאני יכול, גם לאור חברותי בוועדת חוץ וביטחון, לסכם את תובנותיי בשתי מילים: “הבוץ העזתי”.

הישג דרמטי: הושמדה המנהרה המשמעותית של חמאס מתחת לשיפא' | צפו בתיעוד

אין לנו עניין לשלוט בעזה. איננו יכולים לפנטז שתושביה ייעלמו או יגלו למקומות אחרים. עלינו לטפל בעזה בשלושה ממדים שונים ואף סותרים - תמרון, פירוז והתנתקות, אך אין לנו הפריבילגיה להתעלם מהם, אחרת נטבע בבוץ.

צה”ל עושה עבודה מצוינת בתוך עזה ומגיע לכל מקום שאליו הוא בוחר להגיע. אבל, וזו האמת העצובה, כמעט כל הכוח המתמרן הצה”לי נכנס לעזה ועדיין הרצועה לא הוכרעה. חמאס כארגון ממשיך לתפקד. גם חיסול כ־20% מהכוח הלוחם לא מונע מהשאר לצאת ולהילחם בחוליות קטנות ולפגוע בחיילי צה”ל וכן לשגר טילים לעבר העוטף ומרכז הארץ. חמאס מנהל "כלכלת חימושים" ושומר על יכולותיו להמשיך ולירות לעבר העורף הישראלי בחודשים הקרובים.

צריך להודות: הצלחנו אבל לא ניצחנו. הגענו למחבלים רבים אך לא חיסלנו את כל ראשי הנחש ולא שחררנו את רוב החטופים. נכון להיום מטרות המלחמה לא הושגו. כדי להשיגן נצטרך להשקיע כוחות רבים במשך זמן רב. המטרה אפשרית אך תדרוש מחיר כפול - בכסף ובנפש.

ההרס בעיר עזה ממעוף הציפור (צילום :רשתות ערביות)

אחרי התמרון ברצועה, ואף במהלכו, אנו נדרשים לפעול לפירוזה מנשק. עלינו לשמור לעצמנו חופש פעולה להגיע לכל מקום בעזה שממנו מתפתח איום, וזה אומר להחזיק בציר פילדלפי ובמעבר רפיח ולמנוע התעצמות משמעותית מעבר לקיים עתה ברצועה. זה ידרוש עמידה על שלנו מול המצרים ומול העולם ולחימה עיקשת שגם היא תגבה מחיר. רק פירוז הרצועה מנשק משמעותי ימנע הישנות אירועי ה־7.10. פשוט וברור.

ולבסוף התנתקות. אין לנו עניין לשלוט ב־2.2 מיליון פלסטינים בעזה. כל עוד חמאס שולט ואנשי עזה שואפים להכריתנו באכזריות, עלינו לקבל חיבור שלהם למצרים ולעולם כולו, רק לא לישראל. לא עוד עובדים בשטחינו, מסיירים ביישובינו ובונים את בתינו ואוספים מודיעין לפני הטבח הבא. התנתקות טוטאלית. אין ברירה.

ואחרי כל זה, יש לנו מחויבות לנסות לייצר עתיד טוב יותר לאנשי עזה. אנו צריכים לנתק את עזה מאיתנו אך גם לדחוף לכך שתמצא טעם אחר לחייה מאשר השמדת ישראל. אם זה יביא שלטון אחר, שונא פחות, עדיף. אם לא, ידאגו העזתים לעצמם. אנו נסתדר בלעדיהם.