כל מי שסבל אתמול למשמע הטענות הקשות נגד ישראל והאשמתה בפשע השמדת עם, צפה בשביעות רצון בשלב ה"גומלין" שהתקיים היום בבית הדין הבינלאומי לצדק. חברי הצוות מטעם ישראל, בזה אחרי זה, פעלו לפרק את "מוקש" אשמת הג'נוסייד שהוצב, לפתחה של ישראל.
חברי הצוות הצליחו, ביד אומן, גם לתת מופע אפקטיבי מבחינה מקצועית ומשפטית מול שבעה עשר השופטים שעתידים להכריע בקרוב בבקשה שעל הפרק, וגם לדבר אל ליבו של הציבור הישראלי הפטריוטי שצפה בהם בציפייה שייצגו את האתוס הישראלי בנחרצות. חברי הצוות השכילו להטיל זרקור על שני אלמנטים שהוצנעו בעתירה ובטיעונים של דרום אפריקה: היקף האירועים של השבעה באוקטובר, והימצאותם של חטופים ברצועת עזה. לתיאור אירועי השבעה באוקטובר התווספו אמירות מצד חמאס אודות כוונות לחזור ולבצע פעולות כאלה בעתיד. מכאן, טענה ישראל, מובן שאסור לבית הדין למנוע מישראל לקיים את חובתה להילחם בכל כוחה נגד כוחות טרור שכאלה. העובדה שישנם חטופים ישראלים בתוככי רצועת עזה מחייבת לאפשר לישראל להיאבק בכוחות שחטפו אותם ולהוביל לשחרורם.
סיכום סכמטי של שני ימי הדיונים יכול להיראות כדלקמן: דרום אפריקה הטילה על ישראל אשמה בעלת ארבעה רכיבים: מתחוללת ברצועת עזה קטסטרופה הומניטרית בקנה מידה עולמי; קטסטרופה זו נגרמה עקב פעולותיה הצבאיות של ישראל; ישראל חוללה זאת במכוון; לפי הדין הבינלאומי מהווים הדברים השמדת עם.
ישראל ניגשה ל"מוקש" הזה והחלה לפרק אותו. הצוות הישראלי הראה כי ישראל מכוונת את פעילותה למטרות צבאיות, וזאת בתנאים מורכבים וחסרי תקדים ברצועה צפופה בה מתערבבים כוחות חמאס חמושים באוכלוסייה אזרחית. הצוות הראה כי ישראל פועלת לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, וכי אותן התבטאויות מפורסמות של בכירים אינם מהווים אינדיקציה לכוונותיה האמיתיות של ישראל.
ואולם, כאשר בית הדין יתכנס לדון במכלול הדברים שבפניו, הוא ישים לב שבמישור העובדתי היבש, לא הכחישה ישראל את עצם קיומה של קטסטרופה הומניטרית כפי שהוצגה על-ידי דרום אפריקה: מספר ההרוגים באוכלוסייה האזרחית, מספר המבנים שנהרסו, תנאי הרעב שמתפתחים שם – בכל אלה לא כפרה ישראל. לא פלא, איפוא, שהמונח "חסר תקדים" חזר על עצמו בדבריהם של נציגי ישראל. המציאות שיצר חמאס חסרת תקדים, ולכן, לפי ישראל, נדרשו פעולות צבאיות בעלי היקף חסר תקדים ביחס לגודל המערכה, גם בתוצאות הקשות לאוכלוסייה האזרחית.
השופטים יתכנסו וידונו בטיעונים ששמעו. המציאות המתמשכת והמתפתחת ברצועת עזה תהיה לנגד עיניהם, וסביר שתיתן למרביתם תמריץ להעניק משהו מסעדי הביניים הדחופים שהתבקשו על-ידי דרום אפריקה, גם אם לא צווים ממשיים להפסקת הלחימה.
ההליך הנוכחי כבר גורם לממשלת ישראל לפזול לעיתים קרובות לכיוון האג. אמירה מוקלטת באנגלית שנתן אתמול ראש הממשלה שולבה היום במהלך הטיעון מטעם ישראל. כהמשך לאותו דיאלוג עקיף שכבר מתקיים בין ממשלת ישראל לשופטים בהאג, סביר שבשבועות הקרובים, עד מתן ההחלטה, נהיה עדים לידיעות מרובות ומתוקשרות על המשך המאמץ הישראלי לשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה.
עו"ד יובל קפלינסקי ממשרד גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה