יותר ממאה ימים נמצאים חטופינו בגיהינום החמאסי הנורא. למעלה ממאה ימים ואנחנו לא מצליחים לשחרר אותם ולהחזירם הביתה. מה אומרים לתינוק המבקש את אימו או את אביו?
העולם ממשיך ומחריש נוכח הפשעים המפלצתיים של החמאס הנאצי חסר הרחמים. השופטים בהאג מאזינים בקשב רב לדברי ההבל של נציג דרום אפריקה העטוף בחליפת השקרים שלו והלב רוצה לצעוק כנגד אי הצדק והמוסר הכפול של מדינה מושחתת הנותנת גיבוי וצידוק לנוראים בפשעים נגד בני אנוש רק בגלל אינטרסים זרים ושנאה.
"נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן" כך כותב נחמן ביאליק בשירו על שחיטת יהודים בפרעות קישינייב. אכן כך הדם רותח, אנחנו דורשים את שחרור יקירנו וגם נקמה בוא תבוא. עד אז עלינו לנשוך את השפתיים ולהמתין שצה"ל העושה עבודת קודש מעל ומתחת לאדמה, יגיע למחבלים ומנהיגיהם המסתתרים במחילות כעכברים ויבוא איתם חשבון. שחרור החטופים הנמקים בכלא הוא הנושא החשוב ביותר לפני הרדיפה אחרי הרוצחים והמנהיגים המתועבים שלהם, אולם שתי המטרות בהחלט לא סותרות. ייקח כמה זמן שיקח ממש כפי שהגענו וחיסלנו את אחרון רוצחי ספורטאי מינכן.
במקביל נשמעות מפי פוליטיקאים ופרשני טלוויזיה קריאות לבחירות עכשיו ולפירוק קואליציית המלחמה, האם לא ברור שטלטלת מערכת בחירות בעת הזו תעצור את המלחמה ואת הניסיונות לשחרר את החטופים? בחירות עכשיו יגררו עם שלם לחילוקי דעות שיקטבו אותנו וזאת כשהמלחמה עדיין רחוקה מסיום והסיכון למלחמה נוספת נגד החיזבאללה אולי בפתח.
התרעות פיקוד העורף