ההודעות הסותרות שיצאו מלשכות הנשיא ביידן ונתניהו סביב שיחתם הטלפונית ביום שישי מורות על מחלוקת מתעצמת בין ארצות הברית לבין ישראל לגבי "היום שאחרי". ביידן אמר שנתניהו לא שלל מדינה פלסטינית ושיש עדיין סיכוי להשיג הסכמה בעניין זה. נתניהו השיב: "בכל הסדר בעתיד הנראה לעין, ישראל חייבת לשלוט על כל השטח מערבית לירדן. זה מתנגש עם רעיון הריבונות, ואני אומר את זה לאמריקנים".

סערת המדינה הפלסטינית: נתניהו תחת מתקפה מתוך הממשלה - וכך הוא הגיב

כשביום חמישי נתניהו שלל את חזון המדינה הפלסטינית של ביידן הוא נגע בעצב רגיש במיוחד של המפלגה הדמוקרטית ותגובות נזעמות בקונגרס לא אחרו לבוא. לאחרונה, שני הצדדים ניהלו עקיצות הדדיות ודיברו בעיקר לבייס שלהם. נתניהו התגרה בביידן באמרו שהוא היחיד שיכול להגיד "לא" לנשיא ארצות הברית ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית. זו נראית הסיסמה העיקרית שבה ישתמש במערכת הבחירות הבאות שלו. הבית הלבן הדליף שהוא עובד על תכנית לממשל חדש בעזה "אחרי נתניהו". ממשל ביידן מניח שבקרוב יהיו בחירות בארץ ושנתניהו לא ישרוד אותם. אולם כשהוא משווה בין הסרבנות של חמאס לזו של הממשלה בארץ, הוא דווקא מחזק את נתניהו.

ארצות הברית חושבת שהמלחמה בעזה יכולה לייצר את "המודל המצרי" לפתרון יסודי של הסכסוך-הישראלי ערבי כולו בשיתוף סעודיה, קטאר והאמירויות. במלחמת יום הכיפורים, מצרים וסוריה הפתיעו את ישראל, גרמו לאבדות קשות, לתלות בסיוע הצבאי האמריקני, לשינוי מהפכני בממשלה ולחשיבה אסטרטגית חדשה. ההנחה היא שהטבח בעוטף, המלחמה המתמשכת בחמאס בעזה ובחיזבאללה בלבנון והתלות הצבאית המוחלטת בארצות הברית, יגרמו לתהליך דומה. 

זו היא חשיבה פשטנית שמתעלמת מההבדלים הגדולים בין שני המצבים, בעיקר מהעובדה הגיאוגרפית שסיני הוא אזור חייץ רחב בין שתי המדינות ושמדינה פלסטינית ביו"ש קרובה למרכזי הערים בישראל. הנשיא סאדאת יזם את המלחמה כדי להניע תהליך מדיני ולחם בצה"ל במדבר, בעוד שחמאס שולל כל הסדר עם ישראל, שואף להשמידה, ערך טבח נורא באזרחיה ודובריו הבטיחו שיחזרו על טבח כזה גם בעתיד.

מתחילת המלחמה, ממשל ביידן לוחץ על נתניהו לקבוע מי ישלוט אזרחית בעזה אחרי שחמאס יסולק משם. זו היא גם עמדת צה"ל משום שהתשובה חיונית להמשך המהלכים הצבאיים. לא רק שנתניהו לא ענה, עד עתה הוא סרב אפילו לקיים דיון בממשלה על הסוגייה. ביידן חושב שהסיבה העיקרית לכך הוא רצונו של נתניהו לשמור על הקואליציה שלו עם בן גביר וסמוטריץ' ולכן הוא נכנע לעמדותיהם הקיצוניות שקוראות לכיבוש הרצועה, הגירה מרצון של תושביה והחזרת התיישבות יהודית.   

גם ביידן נאלץ להתחשב בבחירות לנשיאות. טראמפ נראה כמועמד ודאי להיות מועמד הרפובליקנים לנשיאות, הוא מוביל בכל הסקרים הארציים ובאלה של "המדינות המתנדנדות" שמכריעות את התוצאה, וגם הציבור אינו מרוצה מתפקודו. הצהרת נתניהו נגד חזון המדינה הפלסטינית כבר גרר תגובה חמורה בקונגרס שעלולה להשפיע לא רק על היום שאחרי, אלא גם על המשך ניהול המלחמה. 

האגף הפרוגרסיבי בדמוקרטים לוחץ על ביידן להתנות את המשך הסיוע הצבאי האמריקני לישראל בנכונות הממשלה לקבל עקרונית את פתרון שתי המדינות. הפרוגרסיביים מנצלים תקנה שלפיה השימוש בנשק אמריקני חייב להיות לפי החוק האמריקני, דיני המלחמה והחוק ההומניטרי הבינלאומי. אחרי שנתניהו שלל מדינה פלסטינית, מספר הסנאטורים שדורשים התניית הסיוע הצבאי לישראל עלה מ-12 ל-18. גם 15 צירים יהודים בבית הנבחרים ביקרו את נתניהו בחריפות והצהירו "אנחנו מתנגדים בחריפות לראש הממשלה. פתרון שתי המדינות זו הדרך קדימה". בלי אישור הקונגרס הנשיא אינו יכול לשלוח נשק לישראל. 

דאגת נתניהו לשלמות הקואליציה על פני בטחון ישראל והיחסים עם האמריקנים מסכנת את הישגי המלחמה ואת המטרה המשותפת של חיסול שלטון חמאס ברצועה.   

הכותב הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטה בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון