ראש הממשלה ושר הביטחון עדיין מחזיקים בעמדתם שעדיין יש לנו עכשיו שתי מטרות מרכזיות במאבק מול חמאס: הרס חמאס ושחרור החטופים. אבל ניתוח הגיוני ופשוט מוביל למסקנה ששתי מטרות אלה יחדיו לא תושגנה. אנו רוצים לסיים את הלוחמה בהישג של ניצחון. אם נמשיך את הלוחמה עוד כמה חודשים יש סבירות גבוהה שנצליח למוטט את חמאס ולהרוס את כוח הלחימה שלו, אבל כלל לא בטוח שנוכל יחד עם המשך המלחמה גם לשחרר את החטופים. חמאס לא ייתן לנו את החטופים על מנת שאנחנו נוכל לאחר מכן להשמיד אותו ביתר קלות.
אנחנו נושאים על גבינו את חטאי העבר ואת השגיאות ההיסטוריות שנעשו ואשר בגינן אנו משלמים היום את המחיר. זה התחיל בעסקת ג’יבריל, שאותה העביר אריאל שרון, והמשיך בעסקת שליט, שנעשתה באישור בנימין נתניהו. בשביל שחרור החטופים חמאס ידרוש מחיר גבוה, וגבוה מאוד, כי אנו לימדנו אותו שאפשר לדרוש מחיר דמיוני ללא גבול.
יתר על כן, לא לחלוטין בטוח שהחברה הישראלית, על אף כל חוסנה ונכונות ההקרבה שלה, תוכל לשאת מלחמה נמשכת בהתחשב בעובדה הפשוטה שמדי יום נוספים קורבנות, מדי יום מתווספות משפחות שכולות ומדי יום מתווספים גם יתומים. כאשר בנוסף לכך, הלחץ של קרובי המשפחה של החטופים לשחרורם ממשיך וגואה ולא ניתן לבלום זאת. והם לחלוטין צודקים מנקודת מבטם וגם מבחינת חובת המדינה כלפיהם.
כדי להגיע לשלב של ניצחון שהוא גם בר השגה אנו צריכים לבחון היטב ובשיקול דעת מחודש מהן האלטרנטיבות המעשיות העומדות בפנינו. הכל מדברים על עסקה חדשה, אבל מה זה אומר? מתי ובאילו תנאים? לא נוכל להגיע לעסקה חדשה כל עוד ממשיך מצב הלוחמה. זה הוצב כתנאי יסוד גם על ידי חמאס וגם על ידי המדינות התומכות בהשגתה של עסקה חדשה. כדי להגיע להסכמות על עסקה חדשה אנו מחויבים להפסיק את מצב הלוחמה לתקופה קצובה וידועה מראש. אבל אין שום ביטחון כי לאחר הפסקת הלוחמה נוכל להגיע במשא ומתן לגיבוש עסקה נוספת. עסקה תושג רק אם נהיה מוכנים להיכנע להרבה מדרישות חמאס, שלחלקן אין אנו יכולים להסכים, כמו נסיגה מהרצועה ואפשרות להמשך שלטונו של חמאס ברצועת עזה. הפסקת הלוחמה, אפילו לתקופה קצובה, עלולה לגרור אותנו למשא ומתן ממושך ומתסכל גם על חשבון חיי החטופים. דרישות חמאס ייגזרו גם מהקריטריונים שלהם היינו מוכנים בעסקאות שחרור החטופים בעבר.
כל מדינה נורמלית בעולם וכל אדם נורמלי מסוגלים להבין דבר פשוט ביותר: מדינה לא יכולה להסכים שכוח צבאי יתקוף את אזרחיה, ישבה מספר חטופים, ולאחר מכן יכתיב ויתורים למדינה שממנה נלקחו החטופים. כל מדינה בעלת חשיבה אנושית בסיסית תהיה חייבת להבין שמאבק מלחמתי לשחרור חטופים הוא לגיטימי והכרחי כדי למנוע יצירת תקדימים בעולם כולו. כמובן שאויבי ישראל עלולים לכפור גם בעיקרון פשוט זה. על כן אני חוזר על מה שהצעתי בעבר: על הקבינט הביטחוני לשקול הצבת מטרה אחת ויחידה: שחרור החטופים. זוהי מטרה שיהיה הרבה יותר קל להרבה מאוד מדינות בעולם ולהרבה ציבורים בעולם להזדהות עמה כמטרה אנושית. זו תהיה גם מטרה המעניקה לנו לגיטימיות רחבה יותר להמשך המלחמה מול חמאס. והמלחמה אכן תימשך ללא עסקאות העלולות להעניק לו את הניצחון וללא שנספוג בושות נוספות. אבל חמאס יבין שהמוצא היחיד שיש לו על מנת שאנו נפסיק להשמיד אותו ולהרוס לו את כל התשתיות, הוא שחרור החטופים.
ואם נלך בכיוון זה, ורק בכיוון זה, אנחנו לא נשחרר רוצחים כנגד שחרור החטופים. התמורה העיקרית שאותה יקבל חמאס היא הפסק הלוחמה, וזו התמורה העיקרית שאליה הוא חותר. עסקאות נוספות רק יסבכו אותנו. הן לא יאפשרו לנו להגיע לניצחון. צריך להמשיך בלחימה על מנת להשיג מטרה אחת ומרכזית, שחרור החטופים. מטרה יחידה ומוצהרת זו תאפשר לנו להגיע, ובמהירות יחסית, לתוצאה שאפשר יהיה גם להגדירה כניצחון.
זהו כיום הנושא המרכזי של מדינת ישראל. הוא מחייב הכרעות ברורות וראייה מפוכחת ואמיתית של המציאות. לא סיסמאות, לא הבטחות ולא הצהרה על מטרות שאין שום ביטחון שאפשר יהיה להשיגן.