כאשר גנץ נשאל אם הוא בעד או נגד שהרשות הפלסטינית תשלוט ברצועה, הוא הסביר שיש "לאפשר צימוח של יכולות ניהול אזרחי". כלומר, ישראל תחפש זן משובח של עזתים חובבי ציון, אותם תשקה ותטפח עד שיוכלו לנהל את הרצועה. בהקשר זה, כדאי להזכיר שבראשית דרכם היו חמאס וחיזבאללה יוזמות "צימוח" של ישראל.
ההצעה של גנץ וטרופר "לבנות" כוח מקומי שישלוט ברצועה היא חסרת כל סיכוי, וגם אם הייתה בה איזושהי היתכנות, מדובר בתהליך שייקח חודשים ארוכים, אם לא שנים. ומי ישלוט ברצועה עד אז? התשובה ברורה לכל (וגם לגנץ וטרופר).
גורמים בכירים בצבא מדווחים שחמאס כבר משקם את השליטה האזרחית שלו בכל מקום בו צה"ל מצמצם כוחות. לפיכך, בפני ישראל עומדות כרגע רק שתי אפשרויות באשר לשליטה האזרחית ברצועה – ממשל צבאי זמני של ישראל, או חידוש שלטון חמאס. גנץ, טרופר ושאר חברי המחנה הממלכתי מתנגדים לממשל צבאי זמני, ובכך מסייעים בפועל לשיקום שלטונו של חמאס.
הציבור הישראלי רוצה ביטחון, ופירוש הדבר שליטה ביטחונית של ישראל ברצועת עזה למשך שנים. כרגע צריך להקים ממשל צבאי זמני ישראלי ברצועה ובמקביל לנהל מו"מ מדיני מול ארה"ב ומדינות ערב המתונות על העברת השליטה האזרחית ברצועה לידי הרשות הפלסטינית, ובלבד שתעבור את השינויים הנדרשים ושתשלוט שם בגיבוי ובפיקוח של אותן מדינות ערביות. ולמי ששכח, מדינות אלו מתנות את העברת המיליארדים הנחוצים לשיקום הרצועה בהחזרת הרש"פ לשם.
הפחד להציג עמדות אמת בנוגע לנושא קריטי כמו השליטה האזרחית ברצועה הוא לא רק מזיק מבחינה מדינית ופסול מבחינה מוסרית, אלא גם מהווה טעות פוליטית חמורה. הגיע הזמן שגנץ, איזנקוט ולפיד יתעשתו ויציגו אלטרנטיבה מדינית ברורה ונחושה מול מחנה הימין.
התרעות פיקוד העורף