בימים האחרונים ניכרת התגברות במתיחות ביחסים הבילטראליים עם מצרים. זאת, נוכח האפשרות שישראל תתחיל במבצע צבאי כנגד גדודי חמאס באזור רפיח. התרעומת המצרית נובעת מהחשש כי פעילות צבאית באזור צפוף ביותר (עפ"י הערכות כ-1.4 מיליון עזתים, שרובם נאלצו לנוע לאזור מצפון וממרכז הרצועה מאז ה-7 באוקטובר) עלולה להוביל לפגיעה רבה באוכלוסייה, להגביר את הביקורת מבית כנגד המשטר המצרי כמי שנותן יד לפעילות הישראלית ולהעצים את הלחצים עליו לאפשר ממניעים הומניטריים מעבר אוכלוסייה.

"שר אוצר כושל, משתין מהמקפצה": ביקורת קשה כלפי סמוטריץ' לאחר הורדת דירוג האשראי
בלבנון טוענים: זהו בכיר חמאס שניצל מניסיון חיסול ישראלי

הדיווחים על פעילות ישראלית קרובה ברפיח מעוררים תגובות חריפות לא רק במצרים, אלא גם בקרב מדינות ערביות נוספות כמו גם בארה"ב ובאירופה. כך למשל משרד החוץ הסעודי פרסם אזהרה לגבי ההשלכות המסוכנות של פעילות ישראלית ברפיח.

ראוי להזכיר כי מאז תחילת המלחמה ניכרת מורת רוח רבה במצרים על הרעיונות הנשמעים בישראל מצד שרים וחברי כנסת להנעת אוכלוסייה ולטיפול חד-צדדי בציר פילדלפי. גורמים מצרים הזהירו כי מדובר בקו אדום עבור המשטר ואיום על הביטחון הלאומי של מצרים, באופן העלול להעיב על המשך שיתופי הפעולה בין המדינות. 

תקיפת תשתית טרור של חמאס בעזה (צילום :דובר צה"ל)

על פי דיווחים שונים, המשטר עצמו הגביר באחרונה את אמצעי הפיקוח באזור רפיח כדי למנוע ניסיונות של עזתים לפרוץ את המעבר. השלום עם מצרים הוא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר עבור מדינת ישראל ועמוד תווך מרכזי בביטחון הלאומי. 

מצרים, בדומה לירדן, נאלצת מאז תחילת המלחמה לתמרן בין אילוצים פנימיים מצד האוכלוסייה לבין אינטרסים אסטרטגיים, שבבסיסם הרצון שישראל תצליח למוטט את שלטון החמאס בעזה. זאת, מתוך הבנה שמדובר במערכה רחבה בין המחנה בהובלת ארה"ב לציר הרדיקלי בהנהגת איראן, וכי לתוצאות המלחמה יהיו השלכות אזוריות רחבות.

יתרה מכך, למצרים תפקיד מפתח במגעים לגיבוש מתווה חדש להחזרת החטופים והחטופות בחיים. מצרים אף אמורה להיות שחקן מרכזי במציאת פתרון תשתיתי וארוך טווח למניעת המשך ההברחות בציר פילדלפי ולשיקום הרצועה ב"יום שאחרי". במסגרת זו אף ניכר כי מצרים מיישרת קו עם התפיסה של הנשיא ביידן באשר לתפקידה של הרשות הפלסטינית בשיקום עזה ובפתרון שתי המדינות.

נוכח זאת, ממשלת ישראל צריכה לקחת בחשבון את האינטרסים של מצרים ולנסות לתת להם מענה בשיח הדיסקרטי בין המדינות. זאת, תוך המשך הפעילות הצבאית הנחושה למיטוט החמאס.

במסגרת זו, יש להימנע מהתבטאויות והעלאת רעיונות מיותרים וחסרי תוחלת שיש בהם כדי להביך את המשטר המצרי ולפגוע במרקם היחסים העדין בין המדינות ובארכיטקטורה הביטחונית של ישראל.

על כן, מצופה מראש הממשלה להבהיר כי הוא מתנגד לצעדים חד צדדיים וכי האפשרות להנעת אוכלוסייה ו/או נקיטת צעדים חד-צדדיים שיפגעו בריבונות המצרית אינה עומדת על הפרק. היכולת של ישראל להשיג את מטרות המלחמה תושפע במידה רבה מהשילוב בין עוצמה ונחישות צבאית לתבונה מדינית.

הכותב הוא ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן