מאמר מיוחד לקראת היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע שחל השבוע, 11.02.24
איש אינו יודע לומר בוודאות כיצד תסתיים מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו, אך אפשר לומר כבר עכשיו, כי היא מנסחת מחדש את האתוס הישראלי. בין היתר ביחס לשירות נשים בצבא. הלוחמות בשטח הוכיחו בעוז רוחן, במקצועיותן ובאומץ ליבן שהן אינן נופלות בביצועיהן מאלה של הגברים. אפשר לקוות, אם כן, שהוויכוח הציבורי על שירות נשים בצבא, שלא נעדר סממנים שוביניסטיים מלכתחילה, הסתיים.
ישראל אמנם עושה מאמצים גדולים כדי לקדם את השוויון המגדרי בשטחי חיים רבים, אך עדיין ישנם תחומי עיסוק לא מעטים שבהם נשים הן מיעוט. למשל, תחומי המדע והטכנולוגיה. לפי מחקרים שבוצעו על ידי המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה וכן על ידי מרכז המידע של הכנסת, במרבית המחלקות באוניברסיטאות קיים פער מגדרי רחב היקף ושיעור הנשים בסגל הבכיר נע סביב 30%, כשהפער בולט במיוחד בתחומי ההנדסה, במתמטיקה ובמדעי המחשב.
ככל שמתקדמים בסולם הדרגות האקדמי, הולך ופוחת שיעורן של הנשים. בדרגה הגבוהה ביותר של "פרופסור מן המניין", למשל, שיעור הנשים בכל התחומים עומד על כ-20% ואילו במדעי הטבע שיעור זה עומד על כ-10% בלבד. אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הנשים שעמדו בראש אוניברסיטת מחקר בישראל.
גם בתעשיית ההייטק, שבה יש ביטוי מובהק למדע וטכנולוגיה, שיעור הנשים נמוך משמעותית מזה של הגברים, ועל פי נתוני רשות החדשנות, שיעור המועסקות בהייטק עומד על כשליש מכלל המועסקים בלבד. כאשר יורדים לרזולוציות גבוהות ומדויקות יותר, מתברר שבתפקידי הליבה הטכנולוגיים המספרים צונחים עוד יותר, ושיעור הנשים המאיישות תפקידים אלה נע בין 26%-28%.
מחקרים רבים ניסו לפענח את חידת הייצוג הנמוך של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה ורובם הצביעו על שורה שלמה של חסמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, שעומדים בדרכן של נשים לקידום בתחומים אלה, שלא לדבר על סטריאוטיפים מגדריים שעדיין רווחים בין כותלי האקדמיה והתעשייה. זכורה לרעה התבטאותו האומללה של מי שהיה בשעתו (ב-2005) נשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סומרס, שטען כי הבדלים גנטיים גורמים לכך שנשים מצליחות פחות מגברים במדעים ובמתמטיקה.
נוכח היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע שחל השבוע, בתאריך 11.02.24, עלינו לבחון את עצמנו, כחברה, היכן אנחנו עומדים ומה עלינו לשפר ביחס לקידום נערות ונשים בתחומי המדע והטכנולוגיה, תחומים שבהם ישראל מצטיינת ושואפת להמשיך ולהצטיין.
יתרון מובנה בשוק העבודה
בישראל קיימת סיבה נוספת לפער המגדרי והיא הצבא, שכן הפער בין נשים לגברים במקצועות הטכנולוגיים מתחיל במסגרת השירות הצבאי, וליתר דיוק - בשירות ביחידות הטכנולוגיות של הצבא.
אם נתבונן בנתונים נגלה, כי בעוד שבבתי הספר התיכוניים יש כמעט שוויון מגדרי ברמה של חמש יחידות לימוד מתמטיקה, הרי במסגרת השירות הצבאי, הפער המגדרי הופך משמעותי ביותר, כאשר נשים מהוות פחות מרבע מהמשרתים בתפקידי פיתוח וסייבר, המהווים את ליבת המקצועות הטכנולוגיים. באופן מדויק יותר, שיעור הנשים בשירות חובה בתפקידי פיתוח וסייבר עומד על 23%.
ייאמר מייד - מכיוון שהשירות ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל סולל לרבים מהמשרתים באותן יחידות מסלול להשתלבות בתעשיית ההייטק, יש חשיבות מכרעת להגדלת ייצוגן של הנערות המתגייסות ליחידות אלה.
השירות ביחידות אלה מעניק הכשרה מקצועית, ידע וניסיון ומייצר רשת של קשרים עם בוגרים נוספים, שפועלת על פי שיטת "חבר מביא חבר" הידועה. יש גם עניין של סטטוס שמשחק תפקיד בגיוס למקצועות טכנולוגיים, ואין זה סוד ששירות ביחידות העילית הטכנולוגיות מהווה קריטריון דומיננטי בחברות הטכנולוגיות בתהליכי הגיוס של כוח אדם לתחום. המשמעות היא ברורה - לבוגרי ובוגרות היחידות הטכנולוגיות בצבא יש יתרון מובנה בשוק העבודה.
במילים אחרות, אם נוכל להעלות את שיעור ייצוגן של נשים ביחידות הטכנולוגיות, נוכל להגדיל גם את ייצוגן בתחומי המדע והטכנולוגיה האזרחיים - אם בתעשיית ההייטק ואם במחקר האקדמי. השאלה היא כמובן איך נכון לעשות זאת?
להקים מכינות קדם-צבאיות טכנולוגיות לבנות
ברמה הלאומית נדרש לעצב חזון ברור, שחותר לקידום נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה וכנגזרת מכך מייצר אסטרטגיות שונות למימושו. יש חשיבות עצומה לכך שהחזון יחלחל מרמת המנהיגות לדרגי הביניים של הממשל והדרג הביצועי, האמור ליישם את החזון בשטח, הלכה למעשה. ואכן, המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה פועלת בימים אלה להכין תוכנית עבודה המציבה לוחות זמנים ואמצעי פעולה, שנועדה לקדם את החזון באופן מתוכנן ומסודר, לרבות מעקב אחר השינויים החלים בתחום ותוך תכלול כל הגופים העוסקים בכך במסגרת הצבא, מערכת החינוך והמסגרות האזרחיות הרלוונטיות, הכל כדי להבטיח ששיעור הנשים במסגרות טכנולוגיות הצבאיות יגדל.
בין היתר אנו מציעות במועצה שתי הצעות שעתידות, להבנתי, לשנות את המצב הקיים: האחת היא להקים מכינות קדם-צבאיות טכנולוגיות, שקרוב לוודאי שמחצית מהנרשמים אליהן תהיינה נשים (כחלקן מהאוכלוסייה), והשנייה היא לתגבר את הלימודים המדעיים והטכנולוגיים במסלולים מיוחדים במסגרת התיכון, בדומה לכיתות י"ג ו-י"ד שנועדו להכשרה טכנית והנדסית. לשתי ההצעות מכנה משותף - הן נועדו לאפשר לנערות לרכוש אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית ללא חסמים, ולהתמחות בתחומים טכנולוגיים רלוונטיים ליחידות מפתח, כגון מדעי המחשב, סייבר ומדעי הנתונים.
מעבר לכל אלה, ישנה חשיבות לכך שנערות בתיכון תיחשפנה לאפשרות העומדות בפניהן בבחירה בלימודי מדעים וההשפעה של לימודים אלה על עתידן. מכיוון שנשים עודן מתמודדות מול חסמים פסיכולוגיים וסוציו-תרבותיים בדרכן להשתלב במקצועות שנחשבו "גבריים", יש צורך שהנערות הצעירות תכרנה נשים שהגיעו להישגים בתחומי ההייטק, המחקר הטכנולוגי והסייבר בישראל ותיחשפנה לדמויות מופת בתחום, כשעליהן גם להיפגש עם מדעניות מצליחות באקדמיה, כשחשיפה למודלים של הצלחה תיצור מוטיבציה בקרב הנערות.
צה"ל ומערכת החינוך כסוכני שינוי
יש הכרח שמערכת החינוך, על כל זרמיה, תירתם למהלך האסטרטגי של טיפוח לימודי מדעים וטכנולוגיה בקרב נערות צעירות, שחלקן עתידות להפוך למדעניות הבאות של ישראל. על מערכת החינוך להפנים את תפקידה החשוב כסוכנת של שינוי ואת הצורך להתחיל בכך כבר בשלבים המוקדמים, שבהם מתעצבות אישיות הנערות ושאיפותיהן, ובדרך על המערכת לגלות גמישות ויצירתיות כדי להבטיח את הצלחת המהלך.
גם על צה"ל מוטל תפקיד דומה. למשל, עליו להרחיב את השיח המגדרי-טכנולוגי בכנסי חיילות לפני הגיוס ולקראת השחרור, כולל לוחמות, ולארגן ביקורים בחברות הייטק כדי שהחיילות יוכלו להתרשם בעצמן על הנעשה בתחום ולהכיר מקרוב את העשייה הנשית בתחום. כך יתאפשר להן להעמיק את הידע החווייתי מהאפשרות שמזמנת להן קריירה בתחומי המדע והטכנולוגיה לאחר הצבא.
כמדינה קטנה החיה בסביבה עוינת ונעדרת משאבים טבעיים, למעט גז, חובה עלינו לטפח את היתרון האיכותי שלנו. אם ברצוננו להבטיח את מעמדה ומיצובה של ישראל בקדמת המדע ובחזית החדשנות הטכנולוגית - שהם קריטיים לעצם קיומה והישרדותה - עלינו למצות את פוטנציאל ההון האנושי שלנו. בהקשר זה, נשים מהוות כ-50% מהאוכלוסייה וייצוגן הנמוך בתחומי המדע והטכנולוגיה הוא תעודת עניות למדינה, כשם שהוא פגיעה ביכולת של ישראל לממש את פוטנציאל ההון האנושי שלה וביכולת של נשים למצות את הפוטנציאל האישי שלהן.
חובה על כל הגורמים במערכות חינוך והצבא להתגייס למשימה הלאומית של הגברת ייצוגן של הנשים ביחידות הטכנולוגיות של הצבא, כמבוא להגדלת ייצוגן בתחומי המדע והטכנולוגיה האזרחיים. בשלב ראשון עד להשגת שוויון מגדרי בתחומים אלה ובעתיד אף מעבר לכך.
הכותבת היא ד"ר לכימיה, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני והפטנטים הוותיקה בישראל. יו"ר המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה תחת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. יו"ר העמותות "יחדיו" ו"ישראל למען הנגב".