אחרי ניסיון ההפיכה המשטרית, אחרי הקרע החברתי בעם שלא היה כמותו, אחרי האסון השואתי של ה־7 באוקטובר, מגיעה גם המכה הכלכלית והורדת דירוג האשראי. לכולם אחראית הממשלה המופקרת ביותר שהייתה לנו אי פעם, ובעיקר העומד בראשה. אבל עזבו, למי רע פה? ראש הממשלה ומרבית השרים לא מתרגשים, העיקר שיש ג’וב טוב וממשלת 64, זהו היעד המרכזי, זו המטרה העליונה, והמדינה? שתישרף.
בצל המטח הקטלני לצפת: האם בתי החולים בצפון ערוכים למערכה כוללת?
משפחות החטופים במסר לעולם: "כאן לחשוף מה שעלול לקרות לקרוביכם"
האסונות האלה כשלעצמם מערערים את קיומה של המדינה, על אחת כמה וכמה כשהם נוחתים על קרקע רוחשת ממילא של שסעים ופילוג בחברה הישראלית. פילוג שאותו טורחים לטפח ולהרחיב כל העת נתניהו וסביבתו. כי הרי אמר כבר המקורב ש”השנאה מאחדת את המחנה הזה”. מכונת הרעל עובדת בדיוק על תוואי השסעים הקיימים שחלקם כמעט שהתאחו, וטורחת לפרום את התפרים שעוד נותרו - מזרחים מול אשכנזים, ימין מול שמאל, מכונאים מול טייסים, “פטריוטים” מול משפחות חטופים ועוד ועוד. כל המרבה לשסות הרי זה משובח, כי הרי השנאה היא שתשמור על 64 הצדיקים כדי שחלילה הממשלה הנוראה הזו לא תיפול. וכך, כולם מדברים על אחדות אבל אחדות אין. למזלנו, למרות הממשלה הפופוליסטית ביותר בתולדותינו, לפחות טעמנו מהאחדות המזהירה והטהורה של חיילי צה”ל בשדה הקרב, צעירים מכל חלקי החברה כמעט: חילונים, ליברלים, ציונות דתית, ימין ושמאל.
אלא שגם האחדות הזו רחוקה מלהיות שלמה ואחד העיוותים הגדולים בישראל הוא אי־גיוסם של החרדים. קשה לתפוס איך מדינה דמוקרטית וריבונית לכאורה מאפשרת השתמטות של מגזר שלם בתואנה של לימודי תורה, מה גם שרבים מהם אינם לומדים כלל. הרי גם תלמידי התיכון והסטודנטים לומדים, אבל אותם אף אחד לא שאל אם הם בוחרים להתגייס. הם גויסו בלי הידברות ובכפייה.
הפגיעה בשוויון, האפליה בין דם לדם והכשל המוסרי החמור הזה לא מפריעים לשר גולדקנופף לשאול למי רע פה. הוא כנראה לא שמע על אסון ה־7 באוקטובר, על 1,200 נרצחים, על הנופלים, על החטופים, על 150 אלף פליטים בארצם, על מילואימניקים שמאבדים את פרנסתם במלחמה. ממרומי עסקנותו הוא מעז לשאול בציניות למי רע פה. ואולי צודק האדון גולדקנופף. למה שיהיה לו רע? הציבור שלו לא נופל בקרב, לא נפצע ולא מתגייס לצבא. גולדקנופף חוטא גם לציבור החרדי עצמו שחלקים הולכים וגדלים ממנו מעוניינים להשתלב בחברה ובצה”ל, אלא שהעסקנים החרדים חוששים שמא ייפקחו עיניהם של בוחריהם ואז הם יישארו בלא מצביעים ובלא שלטון.
השסעים העמוקים בחברה הישראלית והיעדר השוויון בגיוס לצה”ל מאיימים על ריבונותה של ישראל. אם אין סולידריות אין ריבונות, ואם אין ריבונות אין מדינה. בעשורים האחרונים הפכה המדינה לצבר של קנטונים אידיאולוגיים וערכיים המאיימים לפרק אותה ולהפוך למחוזות נפרדים גיאוגרפיים או מנהלתיים. החרדים, הערבים בגליל והבדואים בנגב עושים דין לעצמם ואינם כפופים למרותה של ממשלה מרכזית. איש הישר בעיניו יעשה.
כדי שישראל תצא מהמצב החמור שאליו נקלעה ותרפא את השסעים הפנימיים החמורים, חייבת לקום כאן בהקדם ממשלה אחרת, נקייה מפופוליזם מסוכן, חפה מפילוג והסתה. ממשלה שתפגין סולידריות וריבונות, שתעבוד למעננו, ממשלה שתשאל למי רע פה ותדאג שיהיה לו טוב.