ב-20.9.23 יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הוציא אזהרה חריגה מפני התלקחות רב-זירתית אלימה, ואמר: "ערב יום הכיפורים, אני נאלץ להזהיר את אזרחי ישראל: אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים, רב זירתי. לפי דיווחי מערכת הביטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים. גם האירועים האחרונים ליד הגדר בעזה הם בדיוק מהסוג שהוביל בעבר לסבבי לחימה. מה שמסוכן עוד יותר, הוא שהממשלה לא מתואמת עם מערכת הביטחון".

"ראש הממשלה איבד שליטה בשריו", תקף לפיד: "בן גביר וסמוטריץ' - כל אחד מהם מנהל מדיניות מסוכנת משל עצמו".

ההצהרה לא זכתה לתשומת לב תקשורתית מיוחדת, ואת הנולד ראינו שבועיים לאחר מכן. לפני כשבועיים, לפיד התריע בפתח ישיבת הסיעה של מפלגתו: "אני רואה חובה לעצמי להזהיר את הממשלה. המדינה לא מוכנה לזה. אין היערכות. אין תוכנית. לא התקיימו דיונים מבצעיים ומדיניים ברמה נאותה. אנחנו בדרך לאסון. לעוד אסון".

עוד הוסיף: "מדינת ישראל לא יכולה להגיע לרמדאן כשבן גביר אחראי על הר הבית ועל ירושלים. ראש הממשלה צריך לקחת ממנו את הסמכויות, ולוודא שהמשטרה ומג"ב פועלים באחריות. שהם מרגיעים את השטח במקום להבעיר אותו. לא היינו צריכים את הראיון ב"וול סטריט ג'ורנל" כדי להזכר שבן גביר הוא ליצן מסוכן שמעדיף להדליק שריפות במקום לכבות אותן, אבל ברמדאן זה עלול לגרום להתלקחות כוללת שתעלה בחיי אדם. אנשים ימותו".

כעת, ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ את עמדת השר לביטחון לאומי והחליט כי בתקופת הרמדאן, תתקיימנה הגבלות כניסה למתחם הר הבית כאשר הכוונה היא לתחום את גילאי המבקרים ממגזר ערביי ישראל וכמובן את מספר המבקרים מדי יום. ארגון הטרור חמאס פרסם מצדו תגובה ובה טען כי "יישום ההגבלות גוזרות הרחבה של מלחמת דת".

לפי הדיווחים בערוצי התקשורת השונים, עמדת השב"כ היא שהגבלות על ערביי ישראל עלולות לגרום לתסיסה מיותרת. גורמים במערכת הביטחון מזהירים כי אלימות ברחובות משרתת את השר פוליטית. יו"ר הכנסת לשעבר מיקי לוי, גם הוא מ'יש עתיד', אמר אמש במליאת הכנסת כי אנחנו עומדים לפני "עימות מיותר בלי נמנע ביהודה ושומרון ובתוך ישראל", ולדברי גלנט "יש פה התרעה אסטרטגית של חמאס, שצריך לבחון אותה באחריות ולא בפופוליזם. הר הבית זו חבית נפץ". 

אז תחושת הדז'ה וו כבר כאן, וכך גם תחושת חוסר האונים. שלנו, של האזרחים. אלו שהביטחון שלהם מופקד, פחות או יותר, בידיו. השר לביטחון לאומי, שבמשמרת שלו התרחש הפיגוע הגדול ביותר בתולדות המדינה (פסטיבל הנובה), כישלון קולוסאלי, ממשיך בתפקידו. ממשיך לנפח שרירים מול מחבלי הנוח'בה בבתי הכלא, כשמשפחות החטופים מתחננות שיפסיק, רוקד ב"כנסי ניצחון" שקוראים להתיישב בחבל עזה ובצפון השומרון, מתעמת עם שר הביטחון ומדליף לכאורה ציטוטים מתוך ישיבות רגישות, ועכשיו גם גוזר גזירות על אחד ממעוזי הדת הנפיצים במזה"ת.

אחרי השבת השחורה, ה"יהיה בסדר" לא תקף עוד, והפופוליזם הוכח כמסוכן. כאיום קיומי ממשי על חיינו. גודל החרפה והאסון כאילו לא נגעו בו. לא מיתנו, ולא ריסנו. בן גביר מעולם לא היה חלק "מהקונספציה". הוא רק רצה לחלק נשק לאזרחים ולא נתנו לו. אחרי ה-7 באוקטובר, אני מרימה דגל לבן. ולא בגלל האויב, אלא בגלל היושבים בממשלה. התחושה הכללית, מבלי לפרשן ולהתפלסף, היא שההנהגה איבדה כיוון, באחת התקופות הרגישות ביותר בתולדות המדינה, והדהירה לתהום נמשכת.