ההחלטה המוזרה של שר החינוך יואב קיש לבטל את הענקת פרס ישראל השנה בתחומי המדעים והאמנויות, ולחלק אותו אך ורק בתחום הגבורה האזרחית והערבות ההדדית, היא החלטה שנודף ממנה סירחון פוליטי.

"אם קיש לא ישיב - תהיה פנייה לבג"ץ": סערת פרס ישראל
"שערורייה, מדובר במחטף": מה גרם לסערה העצומה סביב פרס ישראל?

הרעיון לחלק את הפרס בתחום חדש של גבורה אזרחית וערבות הדדית על רקע טבח ה־7 באוקטובר והמלחמה שנכפתה עלינו הוא רעיון מבורך, אלא שלא ברור כלל מדוע יש לבטל את הענקת כל הפרסים האחרים. מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים, האמנות והיצירה, הם הנשמה היתרה שלנו, הם היהלום שבכתר של העם היהודי, זו המורשת העצומה של עם הספר, החיפוש התמידי אחר הדעת והמוסר, הרי אנחנו כאן בגלל הרוח.

מחאה מול ביתו של יואב קיש (צילום: טל לב רם)

בעולם שבו שולטת הרדידות והשטחיות של הרשתות החברתיות, במדינה שבה מערכת החינוך היא בינונית להחריד והולכת מדחי אל דחי, ביטול הענקת הפרס הוא איוולת. על רקע בריחת מוחות מישראל, בימים שבהם הממשלה מקצצת כל העת בתקציבי ההשכלה הגבוהה, ובעידן שבו הרווח גובר על הרוח, ישנה חשיבות אדירה לקידום המדעים והאמנויות. הסמליות שבהענקת הפרס החשוב גם מנגישה ולו לערב אחד לאזרחי ישראל את העומק האקדמי ואת שכיות החמדה של הדעת. מעבר לכך, לולא המדעים ישראל לא הייתה הופכת למעצמת הייטק וסייבר, ולא היינו מפתחים את החץ, את כיפת ברזל ועוד פיתוחים צבאיים החשובים מאין כמותם גם לניהול המלחמה הזו.

אז מה חשב לעצמו שר החינוך שלנו כשביטל את הענקת הפרס? האם ניסה לרצות את אדונו ולהעניק במה נוספת לפולחן האישיות של המנהיג העליון, האם התקנא בטקס הדלקת המשואות שהפך בעידן נתניהו למופע ליקוק חנפני לאדוני הארץ, ואולי יש מי שמבקש לבטל את הפרס כליל? לקיש הפתרונים. החוצפה העומדת בבסיס ביטול הפרס היא המשך ישיר לימים החשוכים האלה ולהידרדרותה של ישראל בעידן נתניהו והכהניסטים, מדמוקרטיה לפופוליזם דיקטטורי. מי שניסה לרמוס את מערכת המשפט ולחולל הפיכה משטרית, מי שקרע את העם לגזרים ושיסה איש ברעהו, מי שמסרס את המשטרה ובוחש בתקשורת, מי שרועד מביקורת ומשיח חופשי, לא אוהב גם את האקדמיה והמחקר.

לכן כל עוד המשק פועל, הלימודים מתקיימים והיצירה נמשכת, אין שום סיבה שבעולם לבטל את הענקת פרס ישראל. ביטול הפרס כמוהו כמתן פרס לטרור. לחלופין, הצגת ההישגים המדעיים של החוקרים הישראלים, כמו גם היצירה, רק תשקם את הגאווה הישראלית שנפגעה קשות במלחמה הזו ותפיח בנו מחדש וביתר שאת את רוח התמיד הנושאת אותנו מאז ומעולם.

גולדה מאיר פרס ישראל (צילום: יעקב סער, לע''מ)
גולדה מאיר פרס ישראל (צילום: יעקב סער, לע''מ)

נראה שאפילו בעולם יודעים להעריך טוב יותר את המוח היהודי ואת החוקרים היהודים. בעוד היהודים מהווים רק כ־0.2% מכלל אוכלוסיית העולם, 26%! מהזוכים בפרס נובל הם יהודים. מוטב לו לשר קיש שישנן את דבריו של שר החינוך לשעבר בן ציון דינור שהעניק לראשונה את הפרס: "מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ובין עצמאות רוחנית. קביעת הטקס ביום העצמאות באה להזכיר לעם חזור והזכר כי עצמאותו של עמנו תלויה בעוצמתו הרוחנית ואין עוצמה רוחנית לעם אם אין העם שוקד על עצמיותו". ביטול הענקת פרס ישראל הוא החלטה אומללה שדינה אחד – להתבטל.