ראשית, עליי להבהיר למען גילוי נאות: אני לא נמנית עם אוהדי נתניהו ועם המפלגה בראשה הוא עומד, בטח ובטח שלא במתכונתה הנוכחית, הכוללת קיצוניים משיחסטים, ודמויות אחרות הזויות שהמסרים שלהם ודרך התנהלותם וסגנונם, לא מוסיפים כבוד לכנסת ישראל. אני לגמרי מסכימה עם הביקורות שמוטחות בממשלה הנוכחית, וחושבת שאחרי הטבח הנורא באותו יום שחור, היה מצופה מראשה ומכל חבריה שהיו אחראים למחדל הנורא, להתפטר, עוד לפני שתקום וועדת חקירה ממלכתית. אומר יותר מזה. גם אם מטרות המלחמה יושגו, החמאס יובס והחטופים יוחזרו, הממשלה וראשה צריכים לתת את הדין, להניח את המפתחות ולהודיע על מועד לבחירות. כך ראוי שתנהג מנהיגות במדינה שמתיימרת להיות מדינה מתוקנת.

הגיע הזמן! רוצים ללמוד אנגלית? יש לנו הטבה מיוחדת. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>

אולם למרות הכול, אם נניח לרגע בצד את המחדל והאחראים לו, ונתמקד רק בתיקונים שהממשלה מנסה לעשות מאז פרוץ המלחמה ואחרי הכישלון הצורב, אני חושבת שגם הביקורת המוטחת בה צריכה להיות עניינית, צודקת ואובייקטיבית. ביקורת לא חייבת בהכרח להיות תמיד שלילית. אפשר גם לזרוק מילה טובה כאשר נעשות החלטות שקולות ונכונות, אפילו על ידי אותו גוף ששגה וראוי לכל ביקורת נוקבת. למשל, אפשר היה להגיד מילה טובה שקיימת סבירות שהחמאס מראה סימנים שהוא מוכן להגמיש את דרישותיו, דווקא בגלל שנתניהו הפגין קשיחות ונעמד על רגליו האחוריות. וגם אם נטיית חמאס להתפשר, נעוצה במאבק ההירואי שמנהל נגדו צה"ל, אזי גם במקרה הזה, מילה חיובית יכלה להיאמר על ידי הפרשנים, שייתכן שנתניהו וחברי הקבינט, צדקו כאשר גרסו שרק לחץ צבאי יביא לשחרור החטופים. ייתכן גם שלא. אבל בצד הביקורת הקשה, מחמאה קטנה לא הייתה מזיקה.

קבינט המלחמה, נובמבר 23 (צילום: קובי גדעון, לע''מ)
קבינט המלחמה, נובמבר 23 (צילום: קובי גדעון, לע''מ)

זה לא מה שקרה אתמול במהדורת החדשות של ערוץ 12. אחרי שהקשבתי קשב רב לפאנליסטים של מהדורת שישי, יותר ויותר הם נשמעו כמו חבורת קוטרים שלא מפסיקה להתלונן ולחפש כל נקודת תורפה אפשרית אצל נתניהו וחבריו לממשלה, ובלבד להשחיר ולהתנגח בהם, מבלי לעצור לרגע ולשקול האם ההתקפה עליהם לגמרי הוגנת, והאם הם לא נסחפים מדי. כי הרי, בהתחלה תקפו את ראש הממשלה שהוא לא מוכן לשלוח משלחת לקהיר ושלא אכפת לו מהחטופים. כעת, משנענה לדרישת ארה"ב, והיה קשוב לציפיותיהם של משפחות החטופים, ומשלחת שבראשה עומד ראש המוסד, מגיעה לפריז, אז שוב מלינים?

קיבלנו דוגמא נוספת לכך שפרשני הפאנל חיפשו כל פרצה להיאחז בה על מנת להשמיץ את הממשלה, כאשר השיח נסב על דבריו של סמוטריץ', שאמר השבוע שנושא החטופים לא הכי חשוב. ואז אדווה דדון שלפה סיפור על בנו של סמוטריץ' שהוא תלמיד בישיבה גבוהה ולכן לא התגייס, וכנראה יוכל לעכב את גיוסו עד גיל 26. רצתה לומר, שבעוד סמוטריץ' רוצה שחיילינו יסכנו את חייהם על מנת להשיג את הניצחון המוחלט, הבן שלו מוגן ולומד לו בנחת ובנעימים בישיבה. אין ספק שזה יכול היה להיות מכעיס ומקומם, אילו ידענו יותר פרטים על  סיבת אי גיוסו, אבל כשרב הנסתר על הגלוי, והסיפור עמום למדי, אין טעם להזכיר אותו בקונטקסט שבו הוזכר, ואין בו תועלת, כי לא הבן של סמוטריץ' נמצא על הכוונת, אלא אביו, שגילה חוסר רגישות מוחלטת כלפי משפחות החטופים.

במסגרת הטרוניות שנשמעו בפורום הפאנליסטים, גם גיא פלג לא טמן ידו בצלחת כאשר נושא ביטול פרסי ישראל בתחום הספורט עלה לדיון, ויעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי הסתייגה מהמהלך. פלג שלא ידוע בחיבתו היתירה לנתניהו, טען שביטול הפרס על ידי שר החינוך קיש, נובע מהפרנויה של ביבי שחושש שמא מקבלי הפרס יעבירו עליו ביקורת. טיעון מופרך ודמיוני לטעמי.

טפיחה על השכם של נתניהו, הגיעה דווקא מכיוון לא צפוי, מצד אמנון אברמוביץ' שהפעם לא החמיץ פנים כנגד ראש הממשלה וגרס שנתניהו נותן אמון מלא בראש המוסד , ויד חופשית לפעול כרצונו בדיונים שיתקיימו בפריז . ורמז שנתניהו עשוי להפתיע, כי כלפי חוץ ומול הבייס שלו הוא משחק אותה קשוח אך בחדרי חדרים הוא מוכן לוויתורים למען החטופים ולכן נתן חבל לברנע . לצד המילים המעודדות לא שכח לעקוץ ואמר כשם שיש אמון הדדי בין ברנע לנתניהו הזכיר שנתניהו תמיד נפרד בסוף רע. כמו כן דיבר אברמוביץ גם על היום שאחרי נתניהו, ואמר שראשי הממשלה הבאים יתחילו מבור עמוק שהותיר נתניהו. 

בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)

פלג תהה בקול ׳נתניהו הולך׳?

יחד עם זאת, למרות שעל פניו נוצר הרושם שהמהדורה עמדה בסימן: נציב תלונות הציבור לשירותך, ומי שמתלונן יותר הרי זה משובח, ערוץ 12 עשה ג'סטה והזמין לאולפנו, את תת אלוף אמיר אביבי, יו"ר הביטחוניסטים ומשתתף פעיל ״בפטריוטים ״ בערוץ המתחרה 14, על מנת שישמש עלה תאנה לכשלי נתניהו, יאזן וירכך קמעא את עמדת הפרשנים. האיש נראה קצת אבוד בשולחן המקטרים בע"מ, וישר הבין לאיזה כלוב אריות נכנס אך הספיק ולו במעט,  לשבח את נתניהו, שהנה סוף סוף החליט לחשוף את תכניתו על היום שאחרי. אלא משראה שחבריו לפאנל לא ממש מתרשמים, בטענה שנתניהו לא חידש דבר בתכניתו, ושגורל עזה עדיין לוט בערפל, אביבי, הוריד פרופיל והעדיף להימנע מעימות עם קבוצת ווכחנים השוחרים לטרף ומתקמצנים לפרגן לראש הממשלה. רגע הזוי אחד מפיל לסתות, נרשם כשתא"ל אביבי, מנכל "הביטחוניסטים" השווה את חמאס ברפיח לרוסים שמגנים על סטלינגרד, ואת צהל הכובש לגרמניה הנאצית , דבר שלא היה נשמע אפילו מהצד השמאל הרדיקלי של המפה הפוליטית.

מכל מקום, אתמול, ניכר היטיב יותר מתמיד, שנתניהו הוא לא בדיוק בבת עינו של ערוץ 12, ואולי כדאי לנפשות הפועלות בערוץ, להפנים שגישת "רק לא ביבי", לאורך זמן ובאופן אינטנסיבי, עלולה למצות את עצמה ולהימאס על הצופים ולהשיג תוצאה הפוכה ממה שציפו לה. כפי שאמרתי, מילה טובה מדי פעם, לא עולה כסף ובטח שגם לא מזיקה.