לא עוד ימין ושמאל: אי גיוס חרדים יוביל לשסע הגדול הבא בישראל

במילים אחרות, מבלי לתקוף ישירות את הממשלה שלא ממהרת לדון בנושא הזה למרות תכיפותו, בעיקר במצב של מלחמה, היועצת בעצם מציבה תמרור אזהרה למצב בלתי נסבל שיתרחש אם החוק לא יחוקק במהרה.

לקרוא ופשוט להשתומם שבג"ץ בכלל נאלץ לדון בחוק הגיוס על מנת  לדרוש מהממשלה שתקדם ותאכוף אותו על אוכלוסייה גדולה שממאנת להתגייס. בעולם מקביל ומתוקן, בג"ץ לא היה בכלל צריך להתכנס ולדון בסוגיה זו, כי בעולם כזה, זה היה מובן מאליו ששוויון בנטל הוא מחוייב המציאות. זה היה מובן מאליו, מכל היבט ערכי, מוסרי והגיוני שלא ייתכן שאלפי חיילים יחרפו נפשם בשדה הקרב, על מנת לאפשר לאותו ציבור עצום של משתמטים מהצבא, לשבת מוגן ובטוח בדלת אמות של עולמו הרוחני ולעסוק בתורה מבוקר עד ערב. היש אבסורד גדול מזה וחוסר הגינות אלמנטרית?

חלק מאותם משתמטים, עוד טוענים שהם אלה שמגנים על החיילים ולא להיפך, בכך שהם מקיימים את מצוות לימוד תורה. ואני תוהה, איך למדנים אלה, בחורי הישיבות ורבניהם, שמתפלספים ומתפלפלים על פסוקי תנ"ך, ומן הסתם מחדדים את מוחם ומחשבתם ורחוקים מלהיות כסילים חסרי בינה, איך הם מסוגלים להעלות על דל שפתותיהם משפט אבסורדי שכזה, כשהם שומעים על כל החיילים הרבים שנהרגו בקרבות?

ובכלל, איך לא עולה בדעתם של המשתמטים, שבעת הזאת הם צריכים להתעלות לגודל השעה של מדינת היהודים כשהצבא משווע לכוח אדם?

ואיך לא עולה בדעתם, שאם הם ימשיכו בסרבנותם להתגייס והממשלה בגלל אילוצים פוליטיים תגבה את סרבנותם ותכיל אותה, ובתקופה שכולם משתוקקים ומייחלים לאחדות, הם במו ידיהם יהיו אחראים לשסע, פילוג ושנאה שהארץ עוד לא ידעה כדוגמתם.

ואם בנושאי דת עסקינן, הייתי מציעה שסרבני גיוס יקראו כמה כתבות מעניינות שפורסמו ברשת ונכתבו על ידי מביני עניין בנושאים הקשורים לתורה, ערכיה ומצוותיה. ובאותן כתבות הוזכרו סיפורי גבורה בתנ"ך, של לוחמים שנלחמו באויבי ישראל בזמנים קדומים. כלומר, גם התורה רואה את חשיבותה של התגייסות יהודים לצבא למען הגנה על יהדותם וכנגד מי שמאיים להשמידם. תמהני אם כך, היכן מסתתר אותו ציווי אלוהי, שאומר שבמקום לבזבז זמן יקר בשדה הקרב, חשוב יותר להקדיש אותו ללימוד תורה? אלא אם כן, הם פוחדים להתגייס וסומכים על כך שיש מספיק חיילים אמיצים כפי שהוכיחה המלחמה הזאת, שירתמו במקומם ועבורם למאמץ המלחמתי, ואז, כמה נעים חמים ובטוח, להישאר מוגן בין דפי הספר הקדוש,  ולהישאר בחיים.

במחשבה שנייה, אולי אין מה לצפות מהחרדים שיעוטו על ההזדמנות לקום ולהתגייס בהתלהבות ובצהלות קרב, כי במשך שנים, ממשלות הימין והשמאל השלימו עם אי גיוסם ועם הסטטוס קוו שהיה קיים בנושא הגיוס, ולא דרשו בתוקף לשנות אותו. הקהל החרדי, לא הורגל לקחת חלק בתהליך הצבאי, ומכאן נובע הניתוק שלו מיתר האוכלוסייה שכן מקיימת את חובתה למדינה. מכאן הקריאה לממשלה שהפעם תטפל בנושא בנחישות ותסיים עם הסאגה הזאת אחת ולתמיד.