לאמת יש הרבה דרכים לפרוץ לאוויר העולם – וזה מה שקורה, כמעט מדי יום, בימים אלה. למחדל הכואב, מסתבר, יש אבות – והם לא יינקו. ומי שרוצה להקדים את המאוחר, מבלי להמתין לחשיפת האמת כולה, מחפש, בעיניי, לרמוס את הדמוקרטיה שלנו. הבחירות המוניציפליות כבר הוכיחו שנפשו של הציבור נקעה ממודעות מטילות רפש. כרזות כגון “אתה הראש, אתה אשם”, גם אין להן אחיזה בדין. אין אקסיומה מהסוג הזה בספר החוקים.

לא “הקונספציה” - שלא נולדה, כידוע, בלשכת ראש הממשלה - גרמה לשבר הגדול. רשלנות פושעת של בכירים במערכת הצבאית, על כל שלוחותיה, היא זאת שהביאה עלינו את הטבח הנורא. מי שלא הבין - וגם לא חשב שיש מקום ליידע את ראש הממשלה - שמחבלים שמחליפים את כרטיס הסים בטלפונים שלהם מתכוונים לפלוש למדינת ישראל כדי לטבוח ולאנוס ולשרוף, הוא פשוט טיפש. אין כל דרך נקייה יותר להגדיר את מה שהתרחש בלילה שבין יום השישי ליום השבת.

בד בבד קראתי דברים שכתב פרשן צבאי, לא ממש מאוהדיו של ראש הממשלה, והבנתי שלאלה שכשלו באורח מחפיר יש תומכים מבית: “הסיכוי שנתניהו היה מפענח אחרת את הסימנים בשיחת טלפון חטופה בארבע לפנות בוקר הוא מדע בדיוני”. דברים כאלה יכול לומר רק מי שהשנאה לבנימין נתניהו משבשת עליו את דעתו. הרי לא אחת כבר דובר על כך שנתניהו ידוע כמנהיג זהיר במיוחד, כמי שאינו שש אלי קרב. מכאן, שמותר גם לפרשנים בגרוש להניח שנתניהו היה, אולי, מורה למפקד חיל האוויר, גם “בארבע לפנות בוקר”, לקדם מסוקי קרב לאזור; על כל המשתמע ממהלך כזה. צעד כזה יכול היה להציל מאות ממוות.

כך או אחרת, מי שרוצה לכפות “בחירות עכשיו”, בעזרת עשרות אלפי אזרחים שישבו מסביב לבניין הכנסת במשך כמה שבועות, משחק באש. “מרי אזרחי” יש רק במדינות טוטליטריות. הכנסת סוברנית להחליט על התפזרותה. היא גם רשאית להביע אי־אמון קונסטרוקטיבי בראש הממשלה המכהן. כל דרך אחרת גובלת באנרכיה.

אני מציע, אפוא, לכל המסיתים למיניהם לאלימות להתפכח. בירור האמת יתקיים לפני שניתן יהיה לבקש ממיליוני האזרחים ללכת לקלפי. טשטוש הדעת לא יבוא במקום ליבון העובדות. אני יודע שהרבה אנשים חוששים מהן. אבל אין לברוח מהאמת. היו שרי ביטחון והיו רמטכ”לים והיו מפקדים באגף המודיעין. כל אלה לא יוכלו להתחמק מאחריותם למה שהתרחש בשבת הארורה ההיא.

רבים יצטרכו לענות על הרבה מאוד שאלות. בני גנץ, לדוגמה, היה שר הביטחון במשך שנתיים וחצי בתקופה הרלוונטית - ולפני זה הוא היה רמטכ”ל במשך ארבע שנים. אני לא זוכר שהוא הסתייג, אי פעם, מההנחה ש”חמאס מורתע”. תורת ההכלה אכלה את צה”ל בכל פה. את העיוורון המודיעיני יצרו, בין השאר, גם אלה שיושבים עכשיו באולפנים ומגלגלים דברי נאצה. אבל האמת, סופה לצאת לאור.