דוח הוועדה לחקר אסון מירון הוכיח שוב את מה שכבר ידענו: בישראל אין תרבות של אחריות ציבורית. נבחרי הציבור ובעלי תפקידים ציבוריים ממונים לא מתביישים להיות “ראש קטן”. קריאת הדוח מלמדת שרובם ככולם של מושאיו מבינים אחריות במובנה הצר ביותר - כאשמה ישירה. לשיטתם, אם הם לא גרמו ישירות לאסון, אין להם שום אחריות על מה שהתרחש. התרגום של אחריות של ממלא תפקיד ציבורי לתפיסת אשמה, ברמה ילדותית כמעט, היא רעה חולה בשירות הציבורי ובדרג הפוליטי בישראל.