אין הסבר הגיוני: כך ביידן משתף פעולה עם איראן ורוסיה | דעה

האם המשאבים הדלים שישראל מקצה להסברה מספיקים כדי להתמודד עם מכונות הרעל של מדינות עתירות הון? וכיצד התרגיל הצבאי המשותף לאיראן, לרוסיה ולארה"ב ישפיע על היציבות העולמית

דוד בן בסט צילום: מרק ישראל סלם
נאום "מצב האומה" של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן - 2024
נאום "מצב האומה" של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן - 2024 | צילום: רויטרס

המילה "נאציזם" הפכה למטבע לשון בקרב מנהיגי מדינות לא מעטות. האמירות שלפיהן ישראל טובחת בפלסטינים וההשוואה לגרמניה הנאצית, שבה נספו שישה מיליון מבני עמנו, מדאיגות ומעוררות הרבה שאלות.

כיצד חברו ראשי מדינות כמו טורקיה, בלגיה, דרום אפריקה, ברזיל, קולומביה ועוד למקהלה משותפת של אמירות נוטפות שנאה ורעל כנגד מדינה קטנה הנלחמת מלחמת קיום במרחב עוין השואף להשמידה?

כיצד מדינת היהודים, הדמוקרטיה היחידה באזור, מדינת מופת הידועה בטכנולוגיות המתקדמות שלה, בחקלאות, במדע וברפואה, הפכה לבלתי רצויה בקרב מדינות שרק שלשום היו ידידותיה הטובות?

בשנת 1967 ישראל הקטנה הצליחה בשישה ימים להתגבר על מדינות ערב שאיימו להשמידה וזכתה לאהדה בינלאומית. אז איך ישראל, שהייתה נערצת ומוערכת, הפכה לשק החבטות של העולם דווקא אחרי אסון כל כך נורא שקרה ב־7 באוקטובר, כשטרוריסטים פלסטינים מתועבים רצחו, אנסו ושרפו יהודים?

הנאיבים בינינו שחושבים שהקמת מדינה פלסטינית תיצור אחווה ותכבה את השנאה הערבית ליהודים, חיים בעולם אוטופי ולא מעשי. מדינות מוסלמיות שרק לפני כמאה שנה היו תושביהן ערב רב של נוודים, יודעות להשתמש בכסף הרב שזורם לקופתן הודות למשאבי הטבע האדירים שהתגלו בהן, כדי לקנות השפעה וכוח. מאות מיליארדי דולרים מושקעים בקניית נכסים במדינות המערב. בתי כלבו, חברות השקעות ונדל"ן הנסחרות בבורסות העולם.

במקביל, הכסף הקטארי והסעודי קונה דירקטוריונים של אוניברסיטאות בארה"ב וממנה את יושבי הראש, שמאפשרים הפצת תעמולה דתית־רדיקלית של שנאה ודה־לגיטימציה של היהודים וישראל, תוך עידוד ההתקרבנות הפלסטינית. בעקבות השליטה הכלכלית נפתח גם תיאבון פוליטי.

בתוך כך, רבים מהמדינות היותר עניות במזה"ת החלו להגר למדינות מערביות שמשוועות לכוח אדם זול. המהגרים, שרבים מהם אפילו לא שולטים בשפת המקום, הקימו להם אזורים מוסלמיים, לרבות בתי עסק שהשפה השלטת שם היא ערבית. אט־אט ההשתלטות של המהגרים הרבים הנמצאים שם כבר שני דורות ויותר וקיבלו אזרחות מקומית, החלה להיות מתורגמת לכוח פוליטי, וכעת השפעתם על הבחירות המקומיות והארציות רבה.

רשתות תקשורת בערבית, שרובן מהוות שופר תעמולתי אנטישמי, מצליחות להנדס את תודעת הדור הצעיר באירופה, בארה"ב ובדרום אמריקה. ערוץ התקשורת הקטארי אל־ג'זירה, הנקלט בכל העולם, מפעיל מכונת שנאה ורעל ואף שופך הון ברשתות החברתיות.

השאלה שכמובן עולה היא: האם ישראל, במשאביה הדלים, יכולה להתמודד עם מכונות הרעל של מדינות עתירות הון? קשה לתת תשובה נחרצת לסוגיה זו. עם זאת, למשרד החוץ הגיע בתחילת השנה שר חדש, בולדוזר, ישראל כ"ץ, הידוע כמי שמסוגל לקדם דברים. המשרד הזה חייב לקבל את החשיבות הראויה לו באמצעות תוספת תקציבית הולמת וקליטת כוח אדם איכותי, הדרוש בין השאר לקידום פעילות ההסברה של ישראל.

ישראל כ"ץ בהצהרה לתקשורת אחרי שנזף בשגריר ברזיל | צילום: ניב מוסמן, לע"מ

בשבוע שעבר הסתיים תרגיל רב־לאומי ענק בים ההודי בהשתתפות צבאות ארה"ב, איראן, רוסיה והודו. אמירת ה"Don't" המפורסמת של הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן לחיזבאללה ולאיראן לבל יתערבו במלחמה של ישראל מול חמאס, לוותה בנדיבות כספית של 10 מיליארד דולר שארה"ב שחררה לאיראן אחרי 7 באוקטובר.

מצד אחד, ארה"ב שולחת אספקה שוטפת של חימוש למלחמה בעזה ולמלחמה המתקרבת עם השלוחה האיראנית הנוספת – חיזבאללה. מצד שני, הנשיא ביידן מתנהל בצורה שאין לה ממש הסבר הגיוני: הוא מחמש את אוקראינה ומסייע לה במלחמתה בפולש הרוסי (ובכך גם שומר על האינטרסים האמריקאים) ובמקביל משתתף בתרגיל ימי עם רוסיה ואיראן.

בתרגיל הימי לקחו חלק עשרות ספינות מלחמה של הצבאות המשתתפים. ניגודי אינטרסים ופרדוקסים לא מובנים יוצרים משמעות חדשה ללא כל היגיון. אוקסימורון בהתגלמותו. התרגיל המשותף הסתיים ביום חמישי שעבר, כשיומיים לאחר מכן האונייה "רובימאר" הפכה לראשונה ששוקעת בים האדום בעקבות מתקפה חות'ית.

במקביל, מנסה רוסיה לגייס השפעה ושיתופי פעולה עם הודו. רק בינואר השנה הסתיים תרגיל צבאי רחב היקף שבו נטלו חלק ספינות טילים רוסיות ואוניות מלחמה הודיות, המהוות הפגנת כוח של שתי המעצמות. יש לזכור שהודו נמצאת בקשר צבאי מסורתי עם רוסיה, ואילו לארה"ב קשרים צבאיים עם פקיסטן, יריבתה הגדולה של הודו. שתיהן מעצמות גרעיניות. אגב, לאחרונה ערכו כוחות אמריקאיים, יפניים ודרום קוריאניים תרגיל צבאי מול קוריאה הצפונית, בעקבות הצהרות הרודן קים ג'ונג און כנגד שכנתה מדרום.

האם החשש ממלחמת עולם בעקבות המצב הנפיץ באזורנו יוצר מציאות חדשה של הידברות בין המדינות? או שהבחירות המתקרבות בארה"ב משבשות את קבלת ההחלטות בוושינגטון? לעניות דעתי ההסבר היחיד, ההגיוני בסלט הזה שישראל הקטנה לוקחת בו חלק, שלא ברצונה ובטובתה, הוא החשש ממלחמה עולמית.

מה שכן ברור הוא שהודו, שהובילה את התרגיל הימי, הופכת לשחקן עולמי מרכזי ולמתווכת חשובה בניסיון לפרק את מרעום הנפץ של חבית אבק השריפה, ואולי בכך תצליח למנוע מלחמת גוג ומגוג שסופה מי ישורנו.

[email protected]

תגיות:
ארצות הברית
/
הסברה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף