לאור כל אלה נדרשת פעולה אקטיבית בכמה מישורים כדי להאיץ את התהליך של שוויון מגדרי בעולמות החדשנות, ויפה שעה אחת קודם.
בעולמות המדע והטכנולוגיה קניין רוחני הוא אינדקיציה ברורה של מידת החדשנות בחברה. פטנטים הם כמו חיישנים מדויקים המנבאים מגמות טכנולוגיות חדשות ומציפים את הטרנדים שעוד מעט יהיו דומיננטיים בשיח הציבורי. לבאזז הנוכחי של בינה מלאכותית יוצרת, למשל, קדמו פטנטים רבים. אך פטנטים הם גם אינדקיציה לתהליכים חברתיים והם יכולים לשקף נאמנה גם את מידת מעורבותן של נשים בעולמות החדשנות והמדע.
כי להבין את ממדי הפער פנינו לדו"ח האחרון של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) שסקר את הפער המגדרי הגלובלי בפטנטים. הדו"ח, שפורסם ב-2023 ובחן את השתתפותן של נשים בעולמות החדשנות והקניין הרוחני, הותיר אותנו אמביוולנטיות.
מצד אחד, המחקר קובע כי נשים מצמצמות את הפער הטכנולוגי מול גברים ובעשורים האחרונים יותר ויותר נשים רשמו פטנטים על אמצאותיהן. מצד שני, הפער הוא עדיין גדול וייקח שנים רבות עד להשגת שוויון מגדרי. בקצב הנוכחי, קובע הדו"ח, נסגור את הפער בין המינים בכל הקשור לרישום פטנטים בין-לאומיים (PCT) רק בעוד ארבעה עשורים.
אגב, נתונים אלה מתכתבים עם נתון היסטורי נוסף המספר את הסיפור של נשים וחדשנות - הרבה פחות נשים מקבלות פרסי נובל במדעים בהשוואה לגברים. נכון ל-2023 קיבלו את הפרס היוקרתי רק 64 נשים מבין 1,000 זוכים בסך הכל. כלומר, 6.4%. יותר מזה, מרבית הזוכות זכו בפרסי נובל לשלום ולספרות ורק 25 נשים זכו בפרסי נובל בתחומי המדע. אישה אחת, מארי קירי, זכתה בפרס פעמיים. עוד נשוב אליה.
שיפור בפרספקטיבה היסטורית
הנתון החשוב ביותר העולה מהדו"ח הוא כי בפרספקטיבה היסטורית חל שיפור במעמדן של נשים ממציאות: בין השנים 2000 ל-2020, גדל מספר הפטנטים שבהם השתתפה לפחות אישה אחת - מפחות מ-20% ליותר מ-30%. עיקר העלייה הנצפית, נובע מהגידול בחלקם של צוותים מעורבים המגישים פטנטים. אגב, הדו"ח גם שופך אור על הרגלי העבודה של נשים, ומתאר שנשים ממציאות נוטות לעבוד לבד, או בצוותים מעורבים עם גברים. צוותים נשיים המורכבים רק מממציאות נדירים מאוד.
נקודות נוספות שעולות מהדו"ח מצביעות על כך שנשים ממציאות מרוכזות לעיתים קרובות בתעשיות ספציפיות, כמו ביוטכנולוגיה וכימיה, בדגש על מזון ותרופות, בעוד שבתחומים כמו הנדסת מכונות ותוכנה יש פחות ממציאות נשים באופן מובהק, והן נמצאות יותר באקדמיה (21%) מאשר במגזר הפרטי (14%).
נתון מעודד נוסף קובע שקצב הגידול של חדשנות נשית נמצא במגמת עלייה, במיוחד בחמש השנים האחרונות. יחד עם זאת, לצערנו, קצב זה אינו מספיק. בהינתן קצב הגידול הנוכחי, המשמעות היא שנגיע לשוויון בעוד 37 שנים – כאמור, בשנת 2061.
התמונה היא אפוא מעורבת. יש התקדמות והיא מבורכת, אך היא איטית מידי. המשמעות היא שלא ניתן להמתין להבשלה הדרגתית של תהליכים חברתיים ויש לנקוט בפעולה ממשית כדי להאיץ אותם.
הפער המגדרי בהייטק הישראלי מספר את הסיפור
ומה קורה בישראל? לצערנו, עקב חוסר בנתונים על מגדר הממציא/ה אין עדיין דאטה בנושא קניין רוחני ומגדר בישראל, ורשות הפטנטים החלה רק לאחרונה לחקור את הפער המגדרי. עם זאת, ההנחה היא שהנתונים בישראל אינם שונים מהותית מהנתונים העולמיים.
יחד עם זאת, כדי לקבל אינדיקציה על מצבנו, אפשר להתבונן על המצב גם מנקודת מבט נוספת והיא בחינת הפער המגדרי באקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי.
לפי דו"ח רשות החדשנות משנת 2020, בכל הקשור לשוויון המגדרי - ההייטק הישראלי לא רק משתרך מאחור אלא גם דורך במקום. נשים מהוות רק כשליש מהמועסקים בהייטק הישראלי ולצער כולנו שיעור זה אינו עולה לאורך השנים. למעשה, בכל שלב במסלול המוביל לתעשיית ההייטק, ולאחר מכן בתוך התעשייה עצמה, נשים הן מיעוט. יותר מזה, ככל שעולים בדרגות הבכירות, שיעור המייסדות של סטארט-אפים או של שותפות בקרנות ההון סיכון רק יורד. גם בהשוואה גלובלית, מול מוקדי חדשנות אחרים בעולם, ישראל מפגרת עם שיעור נמוך של נשים - הן ביזמות טכנולוגית והן בהיקף ההון שהן מצליחות לגייס.
שילוב נשים בהנהלה - מהותי להישרדות ולגיוס כספים
מעבר לסוגיות ערכיות ושוויון, חשוב להבין שיש כאן גם החמצה כלכלית, שבאקלים הנוכחי היא חשובה מאי פעם ואינה בגדר פריבילגיה. דו"ח של IVC ו- Google for Startups שפורסם ב-2023, מעלה מספר נתונים מאירי עיניים. לדוגמה, אנו רואות כי ככל שקבוצת המייסדים והמייסדות של סטארט-אפ היא הטרוגנית מבחינה מגדרית, כך עולים סיכויי ההישרדות שלו ויכולתו לגייס הון.
מהדו"ח עולה, כי שיעור ההישרדות של חברות הזנק שנוסדו על ידי נשים היה משמעותית גבוה יותר, ועמד בשנים 2002-2021 על 53% לעומת 51% בקרב חברות שנוסדו על ידי גברים. עם זאת, שיעור ההישרדות הגבוה ביותר שייך לחברות שקבוצת המייסדים שלהן כוללת נשים וגברים גם יחד - 56%. המשמעות היא ברורה - נשים תורמות באופן מובהק לעמידותן וחוסנן של חברות שבהן הן מגיעות לתפקידי מפתח ולכן שילובן צריך להיות אינטרס קיומי ומובהק של כל בעלי ובעלות העניין בכל חברה, בישראל ובעולם.
לגבי היקף גיוס ההון, כאן הנתונים הם עוד יותר מדהימים - הדו"ח קובע, כי צוותים מעורבים מגדרית גייסו יותר כסף מאשר צוותים שהורכבו מגברים בלבד (בממוצע על פני השנים 2012-2022). הנתונים מדברים בעד עצמם, כך שכל מילה נוספת על נחיצותן של נשים, או על הפספוס של צוותים גבריים בלבד, הופכת למיותרת.
דרושה פעולה אקטיבית
אם כן, מה המסקנה שעולה מהסקירה שלנו? שאמנם חלה התקדמות בצמצום הפערים המגדריים במדע ובטכנולוגיה, אך עדיין הפערים הם גבוהים. גבוהים מידי. גם קצב השינוי אינו משביע רצון ולאף אחת אין סבלנות להמתין עד שנת 2061 לסגירת הפערים בפטנטים לדוגמה. כך גם לכלכלה הישראלית של אחרי המלחמה, אין את הפריבילגיה לוותר על משאב שיסייע להישרדותן של חברות. בשורה התחתונה, בהינתן הפוטנציאל הנשי לעולמות החדשנות אין לנו את הזכות להמתין, בוודאי שלא בישראל של שנת 2024.
איך אמרה מארי קירי? "לעולם איני מסתכלת בעבודה שעשיתי. תמיד אני רואה רק את מה שעוד צריך לעשות."
אז מה צריך לעשות? לדעתנו, צריך לפעול במספר מישורים במקביל. קודם כל, צריך לפעול חינוכית והסברתית כדי לעודד ילדות, נערות ולאחר מכן נשים להיכנס לתחומי המדע והטכנולוגיה ולהתקדם בתוך ארגונים טכנולוגיים ומדעיים. ככל שלנשים תהיה יותר מוטיבציה וככל שיעמדו לנגד עיניהן יותר סיפורי הצלחה ונשים מעוררות השראה - כך יותר נשים תכנסנה למעגלי התעסוקה בתחומי המדע, הטכנולוגיה והייטק.
בנוסף, מאחר שהמדינה צריכה להבין שזהו אינטרס כלכלי-לאומי משמעותי, עליה לספק תמריצים למעסיקים לגיוון מגדרי, וגם לפעול בצורה נחושה כנגד אפליה בשכר ובתנאי העסקה, גם במישור החקיקתי וגם באכיפה.
החלק האחרון והחשוב ביותר תלוי בנו, הנשים. כמו בכל בעיה, הצעד הראשון הוא מודעות לקיומה. אנחנו צריכות לקרוא את הנתונים שלפנינו בעיניים פקוחות, ולהבין שעל כולנו מוטלת האחריות לשנות את המציאות העגומה והשינוי הוא בידנו. בין אם בדרישה להירשם כממציאה כשהיינו מעורבות באמצאה, בין אם לשים לעצמי מטרה עתידית להשתלב בתפקידי מפתח, ובין אם לדרוש להיות מוערבת בגיוסי הון כדי להגדיל את סיכוי ההצלחה של החברה שבה את עובדת. הנתונים מאחוריך. ומילה לנשים ש"עשו את זה" – האחריות להיות מנטוריות לדור הבא ולהוות דוגמה אישית להצלחה, היא עצומה, אך היא אחריות משותפת שעלינו לשאת בה מכל הלב.
המלחמה בעזה הוכיחה ביתר שאת את מה שידענו מזמן – בניגוד לדעות מיושנות או חשוכות, נשים מוכיחות שוב ושוב שאינן נופלות ביכולתן מאלה של גברים ומסוגלות להשתלב היטב בכל יחידות העילית הקרביות ולהביא להישגים משמעותיים. את הלקח הזה החברה הישראלית חייבת להפנים ולהחיל גם על כל תחומי החיים ובפרט בתחומי החדשנות.
ד"ר אסתר לוצאטו היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני והפטנטים הוותיקה בישראל. עו"ד תמר לוצאטו היא ראש הפיתוח העסקי והשיווק בקבוצה.