לצד המאבק ארוך השנים של גופי הביטחון והמודיעין בטרור, נאלצו מאז ומתמיד המערכות הציבוריות במדינה להתמודד גם עם נספחיו השונים. בעוד שהמאבק במחבלים, תשתיות הטרור ואמצעי לחימה זוכה להגנה מפורשת בחוק, תופעות הנלוות לו, כגון אהדה ותמיכה של אזרחים במעשי טרור ואף ביזוי, לעג, או שמחה לאידם של נפגעים, מהוות מעין "תופעות סל" שתחום הגדרתן אפור וכפועל יוצא מכך כלי האכיפה שלהן קלים ובלתי מספקים.
סטודנטים בסמינר הקיבוצים: "נשבות עד להרחקת תומכי טרור"
תומך טרור ואנטישמי: מי האיש שהגיש בקשה למעצר הנשיא הרצוג?
לצד האתגרים הרבים באכיפה ומעקב אחר גילויי הזדהות עם טרור, הרי שמאז שחוקק בשנת 2016 חוק המאבק בטרור, שעיקרו הסדרת נושאים רבים בתחום זה, עבר המרחב הדיגיטלי שינויים מרחיקי לכת שהפכו את משימת הניטור והבקרה, וכן הוכחת הנזקים, לקשה אף יותר.
בשנים האחרונות גברה התמיכה בארגוני הטרור באמצעות הרשתות החברתיות, והיא הגיעה לשיאה לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר. נראה כי בשונה מבעבר, קיצוניותם של אירועי הטבח חידדה את סף הרגישות של הציבור כלפי כל גילוי של תמיכה ואהדה למעשים הברבריים שביצע חמאס. מעסיקים רבים, במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי כאחד, הפגינו חוסר סלחנות כלפי עובדים שהביעו תמיכה בטרור. כמו כן, ניכר שינוי גם בקרב מוסדות אקדמיים שעשו כל אשר לאל ידם כדי להוקיע ולגנות מעשים ואמירות מצד סטודנטים ששיבחו את הטבח או הזדהו עמו.
הזעם, השבר והתדהמה שאחזו בציבור נוכח חומרתם והיקפם של האירועים הקשים הביאו לשינוי מדיניות גם אצל גורמי האכיפה שפעלו באפס סובלנות במקרים של הבעת הזדהות עם מתקפת הטרור. שיטת היד הקשה נתנה את אותותיה והביאה בשבועות הראשונים למלחמה למאות מעצרים של אזרחים שהביעו תמיכה בטרור, ועשרות כתבי אישום הוגשו בגין הסתה או הזדהות עם טרור.
הגם שהדבר סייע במניעת סחף של הזדהות עם טרור ובכוחו היה לתרום לאי־פתיחה של חזית נוספת, פנים־ישראלית, אין ערובה לכך ששינוי המגמה יחזיק לאורך זמן. על מנת לצמצם באופן ניכר את גילויי התמיכה בטרור לא די בביצוע פעולות אכיפה שמתייחסות למישור הפלילי, אלא יש להוסיף עליהן השלכות גם בפן האזרחי.
פתרונות לכך הבאתי בהצעת חוק למאבק בהסתה לטרור ברשת שאותה הגשתי השבוע ואושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה. הצעת החוק מאפשרת לכל אזרח ואזרחית שנחשפו ברשת לגילויי הסתה ותמיכה בטרור לתבוע את המפרסמים ולזכות בפיצוי כספי בגובה של עד 5,000 שקלים, גם ללא הוכחת נזק בעקבות הפרסום. הצעה זו תרתיע את תומכי הטרור ותביא לצמצום פעילותם ברשתות החברתיות, במיוחד כשמדובר באזרחים ישראלים שנהנים מזכויות אזרחיות וחופש ביטוי שאותו הם מנצלים כדי לחזק את ארגוני הטרור ולפגוע ברגשות הציבור ובתדמיתה של ישראל.
הצעת חוק זו היא לבנה נוספת בגבולות חופש הביטוי על מנת שלא יהפוך לחופש השיסוי. חרף האתגר הטמון בחובן של הרשתות החברתיות, שמהוות כר נרחב להסתה לטרור ובמה להגברת השנאה והשיסוי נגד ישראל, אסור שמערכות האכיפה והצדק, כמו גם הרשות המחוקקת, ירפו ממאמציהן להצר את צעדיהם של המסיתים לטרור באמצעות פתרונות אפקטיביים.
הכותב הוא יו"ר סיעת עוצמה יהודית וחבר הוועדה למינוי שופטים