החות'ים בתימן לא נרגעים מאז שהחלה המלחמה בעזה. מדי פעם הם מנסים לשגר מל"טים על אילת והם מיורטים. הם משתלטים על ספינות שאין להם ממש קשר לישראל ברוב המקרים. אולי לעיסת הגת משבשת את דעתם, או שלא ממש אכפת להם. הנזק של החות'ים לכלכלה הישראלית מזערי ולא מן הנמנע שהוא אף מסייע לפתיחת מסלול יבשתי אלטרנטיבי (דובאי-חיפה) להובלת סחורות מהמפרץ הפרסי לישראל דרך סעודיה וירדן. אם ישראל בקושי נפגעת, אז מי סופג את עיקר הנזק?

בלחץ מהחות'ים? ארה"ב ניהלה שיחות חשאיות עם איראן | דיווח
"נעשה להם מה שעשינו לעיראק": ארה"ב מאיימת לפגוע בבכירים חות'ים

ההיסטוריה חוזרת?

המתקפות של החות'ים פגעו מאד בנתיב השייט בים האדום שאת רוב רווחיו בעולם הערבי גורפת מצרים. הנזק שעושים החות'ים לכלכלת מצרים מזכיר התפתחות היסטורית שארעה לפני כחמש מאות שנה. אז היא לא נבעה מפעילות טרור ימי אלא מתגלית של מגלה ארצות. במאה ה-15 גילה הפורטוגזי ואסקו דה גאמה כי ניתן להפליג מפורטוגל להודו ישירות דרך הים ע"י הקפת אפריקה מדרום (דרך כף התקווה הטובה), ללא צורך במעבר בים התיכון וביבשה דרך מצרים אל הים האדום (אז עדיין לא נחפרה תעלת סואץ). התגלית הביאה לרווחים עצומים לפורטוגזים אך גם פגעה קשות כלכלית ואסטרטגית בממלוכים ששלטו אז במצרים.

הנזקים של החות'ים כעת משמעותיים ומעיקים מאוד על כלכלתה של מצרים הסובלת ממשבר חמור. למצרים הייתה תקווה לפריחה כלכלית בעשור האחרון. היא זכתה לסיוע משמעותי מבעלות בריתה סעודיה והאמירויות והלוואות גדולות מהבנק הבינלאומי. אחרי מהומות "האביב הערבי" משטרה של מצרים התייצב ב-2012 והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יזם פרויקטים שאפתניים, בהם הקמת קהיר החדשה, הרחבת תעלת סואץ, טיהור סיני מטרור לקידום התיירות ועוד. ואז הגיעו שתי מכות מצרים: הקורונה והמשבר באוקראינה שפגעו קשות במדינה. בנוסף נכשל א-סיסי בטיפול בבעיית הריבוי הטבעי הכרונית במדינה.

נשיא מצרים א סיסי (צילום: Ludovic Marin/Pool via REUTERS)
נשיא מצרים א סיסי (צילום: Ludovic Marin/Pool via REUTERS)

הערכת נזקים

בפברואר חשפה קריסטלינה גיורגייבה מנהלת קרן המטבע הבין-לאומית כי מתקפות החות'י פגעו במחירי הסחורות וגם בביטוחים של ספינות הסחר בים האדום. לפי הערכתה, ירדה משמעותית כמות השייט בנתיב הים האדום – כמעט בחצי. המסלול סביב אפריקה מאריך את הנתיב לאירופה ביותר מתשעה ימים וב-3,200 מייל (יותר מ-5,100 ק"מ). גיורגייבה הסבירה כי בעוד שהנזקים לכלכלת העולם קלים יחסית, ישנו נזק עצום לכלכלתה של מצרים. לטענתה, מצרים מפסידה כמאה מיליון דולר בחודש, מה שמביא במצרים להתייקרות של כל המוצרים.

לפי פורטל "מסראוי" הנפוץ בערבית, במצרים דווח כבר בינואר על ירידה של כ-30% בפעילות השייט, ממעבר ממוצע של יותר מ-770 ספינות בחודש ינואר לכ-540. במצרים דווח על עלייה של 170% בעלות התעבורה מבאב אל-מנדב. לפי אותם דיווחים, באותו החודש בחרו יותר מ-500 ספינות משא לשנות את מסלולן מהים האדום לכף התקווה הטובה. רווחי המעבר בתעלת סואץ ירדו ב-40% ביחס לאותה תקופה לפני שנה. לפי אוסאמה רביע יו"ר הנהלת תעלת סואץ, הפסדיה של מצרים אף גדולים יותר. לדבריו, בחודשים ינואר ופברואר הפסידה מצרים כ-745 מיליון דולר. הוא הוסיף כי בחודשים אלה עברו בסואץ 2,300 ספינות לעומת 3,900 באותה תקופה אשתקד. 

ספינה בתעלת סואץ (צילום: רויטרס)
ספינה בתעלת סואץ (צילום: רויטרס)

מה בעצם רוצים החות'ים?

פרשנים בעולם הערבי מסבירים כי המלחמה שמנהלים החות'ים נגד השייט "הציוני" נועדה להפנות החוצה את הזעם הציבורי בתימן על כישלונם החרוץ בניהול אזור ששליטתם (צפון-מערב תימן שבירתה צנעה) – עוני, אבטלה וייאוש. בכך מנצלים החות'ים בציניות את הזדהותם של התימנים עם הסוגיה הפלסטינית. למעשה, המלחמה רק העמיקה את המשבר הכלכלי בתוך תימן והביאה לעליית מחירי המזון ולהחרפת המשבר ההומניטרי. המלחמה לא רק פגעה בסיוע הבינלאומי לעם התימני, אלא גם חידדה בפני הקהילה הבינלאומית כי החות'ים מהווים ארגון טרור המסוכן לאזור כולו.  

המעצמה הבינלאומית שניזוקה כלכלית היא בעיקר סין, שסחורותיה בדרך הים התייקרו משמעותית. סין פנתה לאיראן בבקשה לדרוש מהחות'ים בני חסותה לחדול מפעילותם, עד כה ללא הועיל. למרבה האירוניה, עיקר הנזק של החות'ים הוא למדינות ערב העניות, תימן עצמה כאמור וגם ללבנון, סוריה וירדן שהעיכוב בהגעת הסחורות הביא אצלם לעליית מחירים.

החות'ים בתימן (צילום: AFP via Getty Images)
החות'ים בתימן (צילום: AFP via Getty Images)

שתי המסונדלות: איראן ומצרים

איראן ומצרים מסונדלות פוליטית ואינן יכולות כעת לפעול בנושא החות'ים. מדוע איראן אינה עוצרת את החות'ים, אם הניזוקים הם גם בעלות בריתה (סין, לבנון וסוריה)? אם תפסיק איראן את פעילותם של החו'תים, הדבר עלול להתפרש כצעד כניעה של "ציר ההתנגדות". איראן מעוניינת להוכיח כעת כי בדומה למתקפות הקואליציה הסעודית על תימן (בין השנים 2015-2023), גם ההפצצות של ארה"ב נועדו לכישלון חרוץ ויסתיימו בהישרדותם של החות'ים.

החות'ים מהווים זרוע חשובה של התמנון האיראני נגד ישראל. היא נועדה לתקוף את ישראל מדרום (אילת), במקביל להתקפות חזבאללה מצפון (הגליל) וגם מתקפות של מיליציות שיעיות עיראקיות ממזרח (בינתיים ללא הצלחה). על כן, איראן מוכנה לסכן מעט את יחסיה עם סין ולא להראות שום סימן להתפשרות מול האינטרס האמריקאי באזור.

המסונדלת השנייה היא מצרים, שאינה יכולה לפעול נגד החות'ים על אף שיש לה אינטרס ראשון במעלה לעשות זאת. מצרים כבר השתתפה בקואליציה הסעודית נגד החות'ים שפתחה במתקפה נגד ארגון הטרור ב-2015 כדי להרחיקם מכיבוש עדן. כעת משתדלת סעודית להימנע מהסתבכות מחודשת במלחמה בתימן מאז הפסקת האש בשנה שעברה וכך גם שאר החברות בקואליציה. יתר על כן, אם תתקיף מצרים את החות'ים, היא עלולה להצטייר בעולם הערבי כמי שמסייעת לישראל ומתייצב נגד עזה. הלחץ הכלכלי הכבד על מצרים הוא אחד ההסברים העיקריים לקריאתה לסיים את המלחמה בעזה מהר ככל האפשר.

קהיר (צילום: רויטרס)
קהיר (צילום: רויטרס)

ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC