במשך שנים עשה ארגון החמאס, הרבה בזכות פרשנים ומומחים ישראליים, רושם של גוף עמיד ובלתי שביר. כל כך רבה הייתה ההערכה לכוחו ואימתו על העורף הישראלי, עד כדי שגורמים במערכת הביטחון הביעו באופן פומבי לא פעם דאגות שונות מהאפשרות להיכנס עמו לעימות נרחב שכולל תמרון קרקעי לכל אורכה ורוחבה של רצועת עזה. אלא שלאחר חמישה חודשי לחימה ולחץ בלתי פוסק, החמאס מתגלה אט אט כדחליל רעוע. בעוד שכותרות העיתונים אצלנו זעקו "צומוד" (עמידה איתנה), קשרו לחמאס כתרים שמעולם לא היו לו וצבעו בצבע זוהר את מנהיגיו, כעת בשטח הם נופלים בזה אחר זה כפרי בשל בידי כוחות צה"ל.

הקיפם העצום של הכסף, הנשק והתחמושת שבידי צה"ל, וכן כמות העצורים והשבויים הגבוהה ובעיקר המודיעין המופק משבייתם, הם חסרי תקדים בלחימה של  מדינה ריבונית נגד ארגון טרור. לאור אלה, יש המצפים לראות את אקט ההסגרה של סינוואר מנהיג החמאס וחבורתו הקרובה. שורת החיסולים המרשימה לאחרונה וכן מספרם הגדול של מחבלי החמאס שהסגירו עצמם, בעיקר במהלך הפעילות לסיכול הניסיונות לחדש את המפקדה בבית החולים שיפא, שברו את מפרקתו של הארגון. 

מחבלי חמאס (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
מחבלי חמאס (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

אלא שבאשר ליחיא סינוואר, מצב העניינים שונה ומורכב יותר. אם סינוואר יסגיר את עצמו לידי כוחות צה"ל תוך הרמת ידיים בניגוד לכל התחזיות, ניתן יהיה לומר כי נסתם הגולל על רעיון הג'יהאד הפלסטיני. האיש ממנו מצופה הדוגמה האישית העילאית של ארגון המחבלים הזה, יהווה מודל לחיקוי בכל דרך בה יבחר. אולם אני מאמין שסינוואר עדיין לא נמצא במקטע של "המחשבה השניה" לגבי סוף המערכה, משום שהוא עדיין מצוי בתחושת שיכרון חושים "מניצחונו". סינוואר מקווה ש"הרעב" ברצועה, לצד הלחץ הבין-לאומי על ישראל סביב סוגיית הכניסה לרפיח והסכסוך האישי בין ביידן לנתניהו יעשו את שלהם והוא ייצא כמנצח מהעימות הזה. 

יחיא סינוואר (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)
יחיא סינוואר (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

הגם שצה"ל מעמיק את ההישג ובכך מצר את צעדיהם של בכירי חמאס, זו אינה העת לבחון את כניעתו האפשרית של סינוואר. יש לבחון את הדברים כאשר צה"ל יתדפק על דלתות המתכת הכבדות שמגינות עליו בעומק המנהרות ברפיח, כשהוא מוקף בחטופות ובחטופים ואז לבדוק את מידת זחיחותו. דומני שכאשר הוא יחוש את להב החרב על עורפו, לא מן הנמנע שהוא יעשה שימוש כלשהו בחטופות ובחטופים המשמשים לו כמגן אנושי. ממוח חולני כשלו יש לצפות לרע שבתרחישים. 

רק אם וכאשר תצליח יחידה מובחרת של צה"ל לעקוף את בעיית החטופים ותגיע אליו ואל מוחמד דף ויתר המסתתרים עימו עם קנים שלופים, או אז הוא יעמוד במבחן האמיתי: להילחם או להרים את ידיו? רק אז נדע אם סינוואר הוא "ג'יהאדי" אמיתי או "ג'יהאדי פייק" כפי שהוכיחו רבים מאנשיו. מניתוח אישיותו קשה להתרשם שהוא האיש שיתאבד ביריה בראשו או יבקש להסגיר עצמו. הפעם הדילמה תהיה שלו.