שמונה כלי השייט האמריקאים העתידים להקים את הרציף הצף בעזה נמצאים בדרכם לאזורנו. הראשונה שבהם, אניית הסיוע הלוגיסטי "הגנרל בסון" עצרה אתמול (ראשון) לתדלוק באיים האזוריים. הקמת הרציף הימי והשימוש במרחב הימי, מגיעה לאחר התבססות של תקדים אמריקאי בשבועות האחרונים של שימוש במרחב האווירי להצנחת סיוע הומניטארי לתושבי עזה.
האריס נגד נתניהו: "מבצע ברפיח יהיה טעות, עלול להשליך על היחסים עם ישראל"
"נתניהו הוא נטל": ביידן חושש מהסקרים בארה"ב - ועלול "לנטוש" את רה"מ
הצעדים שנקטה ארצות הברית פתחו פתח לפעילות דומה מצד מדינות נוספות (אירופאיות וערביות), והיא מגיעה לאחר שנים רבות שבהן המדיניות הישראלית מנעה ישראל (גם בכוח – תזכורת למאווי מרמרה) הקמה של נמל/ נקודת גישה מהים לרצועת עזה, במיוחד כזו שלא תזכה לפיקוח ולבידוק ביטחוני ישראלי.
אמנם מתנהל עדיין ויכוח מקצועי ער באשר לאפקטיביות של הרציף הצף ביחס לחלופות היבשתיות - עלותו (עלות הקמה ועלות משלוחי האספקה) ומשך זמן ההקמה (כשישה חודשים), ובאשר ליכולת הפיזית של עזה לקלוט כלי שייט גדולים בשל תנאי השטח המאופיינים במי חוף רדודים שיהוו בעיה לספינות גדולות, אולם חשיבותו של המהלך היא בעיקר בהצהרת הכוונות לגבי "היום שאחרי".
בשבוע שעבר ניהל מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן שיחת ועידה בנושא הפרויקט הימי עם מקביליו מבריטניה, האיחוד האירופאי, האו"ם, איחוד האמירויות הערביות, קפריסין וקטר - ללא נציג ישראלי. השיחה הזו הייתה משמעותית בשני היבטים עיקריים – הראשון - זהו דפוס אמריקאי מוכר לדחיקת ישראל מתהליך קבלת ההחלטות (יודעי דבר זוכרים כי התנהלות אמריקאית ללא נציגים ישראלים הייתה גם לפני החתימה על הסכם הגרעין עם איראן). השני – שילובה של קטאר בשיחה (ככל הנראה כשותף מלא הן במימון והן בהפעלה של הגישה הימית לרצועת עזה).
כך, מסתמן שבהיעדר חזון משותף באשר לרצועת עזה ביום שאחרי וללא קביעה של אדני היסוד החלה ארצות הברית בקיבוע תקדימים בשטח, שעניינם, בבוא הזמן, פתיחה חופשית של רצועת עזה לעולם בתווך הימי, תוך שילוב שלל גורמים בינלאומיים וערביים, ללא הגדרה משותפת ישראלית אמריקאית בילטראלית תחילה של החלק היחסי של כל מדינה ומידת מעורבותה במימון ובהפעלה.
כמובן שהעמדה הישראלית לגבי קטאר ומעורבותה בענייני הפלסטינים ורצועת עזה ידועה וצריכה הייתה לבוא לידי ביטוי כבר בשיחה זו על הפרויקט. ישראל החלה זה מכבר בשיח עם קפריסין באשר לשימוש בנמלי קפריסין בעת חירום, וככל הנראה גם באשר לבידוק הביטחוני שיבוצע בקפריסין על כל כלי שייט שיעשה דרכו אל רצועת עזה, אולם הסוגיה אינה סוגיה טקטית, וראוי ששיח דומה ומקביל ייעשה בשיח שקט ומקצועי גם מול ארצות הברית כדי לקבוע אדנים אסטרטגיים ל"יום שאחרי" חרבות ברזל.
נראה שארצות הברית החלה להתקדם מעשית, גם ללא אמירה ישראלית. כדי לא למצוא את עצמנו, כבעבר, עם פתרון אמריקאי מוכתב מלמעלה שמסב נזק לאינטרסים הישראליים לאורך שנים קדימה, נראה שהגיעה העת לדיון אסטרטגי פנים ישראלי על "היום שאחרי", ומיד לאחריו שורה של דיונים בכל הרמות (מקצועי, צבאי, ממשלי) מול ארצות הברית. שיח כזה, ימתן גם את האמירות האמריקאיות הפומביות שמסבות לישראל נזק גדל והולך בדעת ההנהגות בעולם ומספקות רוח גבית לחמאס.
סא"ל במיל' עמית יגור הוא לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר במודיעין זרוע הים