עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התקבלה ההחלטה לפנות מבתיהם תושבים שמתגוררים 3.5 ק"מ מהגבול, מחשש לחדירות מחבלים של כוח רדואן וירי בכינון ישיר, שגורם לנזקים גדולים ומערכות המיגון מתקשות ליירט. כ-60,000 מתושבי הצפון פונו מבתיהם.
אולם, בעוד שברוב חלקי הארץ הפעילות העסקית חזרה לשגרה, בצפון המצב שונה. כ-60,000 מהתושבים עדיין מפונים, ביניהם עשרות אלפי עובדים, וענפים שלמים שמושבתים כליל, ובראשם ענפי התיירות והאירועים.
יותר מזה, מתווה החל"ת הסתיים במרץ, כך שהחל מחודש אפריל עסקים נדרשים להחזיר את העובדים לעבודה או לפטרם.
כרבע מתושבי הצפון מועסקים בשני תחומים עיקריים: תעשייה ותיירות. שני תחומים אלו נפגעו כלכלית בצורה קשה בשל המלחמה, והפגיעה בהם צפויה להמשיך גם הרבה לאחר סיומה.
בהיעדר תוכנית כלכלית רצינית שתיתן מענה מידי לענפים אלו ותמשיך לתמוך בהם גם בתקופה שלאחר תום המלחמה, עלולה להתרחש מפולת שלגים שתתחיל עם סגירת עסקים בתחום התיירות ויכולה להגיע גם לסגירת מפעלים בצפון בשנים הקרובות ולפיטורי אלפי עובדים. במצב כזה הממשלה עלולה לגלות שכשיגידו לתושבי הצפון לחזור לבתיהם – הם לא יחזרו כי לא תהיה להם פרנסה.