כל עוד ההחלטות בדרג המדיני ובדרג הצבאי יתקבלו מתוך אמוציות, אינטרסים צרים, פוליטיקה, אמונות, אידאולוגיה, אגו, זחיחות ויוהרה, ולא האמת הצרופה והפוליטיקה המציאותנית (ריאל פוליטיק) – לא נוכל לצאת מהמבוך שאליו הכניסו אותנו בעוולתם הדרג המדיני והדרג הצבאי. הם נוהגים כך בשל היעדר ראייה אסטרטגית, בגלל בריחה מהאמת ובעטיה של הפעלת כוחות במלחמה ע״פ הזיות ואשליות, וכמובן – בשל הרצון העז של הדרג המדיני לשרוד פוליטית בכל מחיר.

האיראנים במבוכה: החיסול בקונסוליה גרם לטהרן לחשב מסלול מחדש
החיסול המשמעותי מאז קאסם סולימאני: כל מה שאפשר לספר על התקיפה החריגה
 
״מיטוט החמאס באופן מוחלט״ הוא הזיה ללא תכלית. גם כניסה לרפיח והשמדת ארבעת הגדודים לא יביאו את התוצאה המקוּוה, אלא ההפך הוא הנכון. השמדה זו תביא את מדינת ישראל למעמדה הנחות של דרום אפריקה בשנים שהייתה בה מדיניות של הפרדה גזעית (אפרטהייד), והתרסקותה של ישראל מהחרם העולמי שכבר עכשיו ניכר בשטח, יילך ויתעצם.

חיסול הבכיר האיראני מחמד רזא זאהדי. קרדיט: רשתות ערביות (צילום :רשתות ערביות)

ככל שנמשיך לדשדש במדמנה העזתית, נאבד עוד חיילים, נאבד את החטופים, נאבד את ביטחון אזרחי המדינה, נאבד את כלכלת ישראל, נאבד את ידידינו בעולם ונאבד את עצמנו לדעת. במלחמה האזורית שתפרוץ בהמשך, שהרי זו רק שאלה של זמן – אליה אנו לא מוכנים, וגם כעת לא מתכוננים לפריצתה.
 
אנחנו מאבדים את יכולתנו להתמודד עם האיומים העיקריים והקיומיים העומדים עלינו לכלות את מדינת ישראל. אנו עומדים מנגד אף שהגרעין האיראני מתקדם בקצב מטורף כי אין מישהו שיפריע בהתקדמותו, ויום־יום מאיים עלינו הנשק המוסכמי (קונוונציונלי) של מאות אלפי טילים, רקטות וכטב״מים שבידי איראן וגרורותיה.

איומים אלו חמורים במאות אלפי מונים יותר מאיום החמאס. התמקדותם של ביבי וחבר מרעיו בקלישאה של ״מיטוט החמאס באופן מוחלט״ ונטישתו המוחלטת לעסוק באיום הגרעיני שצומח בצורה מסחררת לעינינו, לרבות האיום המוסכמי שתוצאתו (אפקט) הוא כפצצה גרעינית בלא נשורת גרעינית – יביאו עלינו את חורבן הבית השלישי. בדרך שבה ביבי, גלנט והרצי הלוי מובילים את המלחמה, נמצא את עצמנו עוד שנים רבות ללא הכרעת החמאס, והחיזבאללה ימשיכו למנוע את חזרת התושבים ליישובי הצפון.

הגיע הזמן לשים את המפתחות (צילום: דובר צה''ל)
הגיע הזמן לשים את המפתחות (צילום: דובר צה''ל)

כך גם יתרחש לגבי יישובי הדרום; אנו נמשיך להחזיק מאות אלפי אנשי מילואים ומאות אלפי עקורים מביתם. זו תהיה קריסת פרנסתם של מאות אלפי תושבים, ואיתם קריסת כלכלת המדינה. ובד בבד קריסת ביטחון ישראל מול האיום הגרעיני והנשק המוסכמי. שאליהם אנחנו לא מוכנים וגם לא מתכוננים כעת.
 
מדי פעם מופיע ראש הממשלה בערוצי הטלוויזיה ומספר לעם שאם לא ניכנס לרפיח ולא נשתלט על החמאס, יהיה האיום של החמאס על ישראל בלתי נסבל. האיש איבד לחלוטין את חשיבתו הרציונלית, או שהוא פשוט עובד עלינו בעיניים. בשביל להיכנס ללחימה ברפיח, קבעו האמריקאים שיש להקים עיר אוהלים חדשה במקום בטוח שיפונו אליה 1.4 מיליון פליטים.

האמריקאים הוסיפו ואמרו שבניית עיר האוהלים הזאת תארך בין כמה שבועות לכמה חודשים, וזה יהיה תנאי הכרחי שבלעדיו לא תאפשר ארה״ב לצה״ל להיכנס ללחימה ברפיח. לו באמת התכוון ביבי להיכנס לרפיח, היינו צריכים כבר לראות לפני שבועות את בניית עיר האוהלים בשטח, שאפשר להקימה גם בתקופת הרמדאן.

היעדר כל סימן לתחילת בניית עיר האוהלים מעיד על חוסר רצון אמיתי של ביבי להיכנס לרפיח מתוך הבנתו שזה יהיה כרוך בהסתבכות עם ידידותינו בעולם בכלל ועם ארה״ב בפרט, לרבות המצרים וכל העולם הערבי. לכן כל כוונותיו בהצהרותיו של ביבי בדבר כניסה לרפיח נועדו להרוויח זמן פוליטי ולהישאר בשלטון. הוא אינו מעוניין להגיע להפסקת אש כדי שלא תסתיים המלחמה גם אם מחירה הוא מחיר דמים קשה מאוד של אובדן החטופים וכל מה שמניתי למעלה.

זחיחות ויוהרה (צילום:  שחר יורמן)
זחיחות ויוהרה (צילום: שחר יורמן)

בעוד ביבי מצהיר את הצהרותיו בשידור בטלוויזיה, מתעצם האיום הגרעיני והאיום המוסכמי (הקונוונציונלי) על ישראל, איומים שיש בהם כדי להחריב את המדינה. את זה ביבי אינו מזכיר ולו במילה אחת. הוא גם מתעלם מהכנת המדינה לאיום קיומי זה, שעלול להביאנו לחורבן הבית השלישי. יתר על כן, גם לולא נפגע החמאס כלל, והיה נשאר בשיא כוחו כפי שהיה לפני המלחמה – הוא לא היה איום קיומי על מדינת ישראל.

איך אפוא אפשר להסביר שביבי נתניהו שם את כל הקלפים והשליך את כל יהבו על איומי החמאס שהם בטלים בשישים, ושהם כאין וכאפס לעומת האיומים שציינתי. התשובה היא הישרדות ופוליטיקה קטנה כדי להרוויח עוד כמה חודשים בשלטון אף אל פי שהוא גורר עם שותפיו את כל העם לאבדון.

אך עם ביבי צועדים יד ביד שר הביטחון גלנט, והרמטכ״ל הרצי הלוי. אני אינני סומך על שיקול דעתם, חוסר החשיבה הרציונלית של השלושה, באה לידי ביטוי במספר אירועים - הראשון שבהם הוא האירוע של התקפת החמאס על ישובי עוטף עזה ב 7.10.23. שיקול הדעת של השלושה היה מחפיר לאור כל המודיעין שהיה בידם במשך שנה.

שומר על הכסא בכל מחיר (צילום: מרק ישראל סלם)
שומר על הכסא בכל מחיר (צילום: מרק ישראל סלם)

כפי שגבולנו הדרומי היה מופקר כך גם היה מופקר גבולנו הצפוני. במידה והיה החיזבאללה מתקיף אותנו בצפון במקביל לחמאס היינו נמצאים היום במלחמה אזורית כוללת שהייתה גורמת לישראל הרס ואסון נורא, קרה לנו פשוט נס שזה לא התרחש.

האירוע השני של שיקול דעת לא רציונלי היה, כאשר הרמטכ״ל ושר הביטחון המליצו לראש הממשלה המלצה הזויה ולא אחראית ממעלה ראשונה, לפתוח בהתקפה במקביל על רצועת עזה ועל החיזבאללה בצפון, גם אם תרחיש זה היה ארע, היה מביא את ישראל למלחמה אזורית נוראה, פשוט זו המלצה שהיא הימור בקיומה של המדינה .

האירוע הבא של שיקול דעת לא רציונלי של השלושה, היה בהפעלת הכוחות ברצועת עזה. את הכניסה לרפיח השאירו לסוף במקום בתחילת המלחמה, דבר שכנראה יעלה למדינת ישראל מחירים כבדים מאוד במידה ונכנס לרפיח, מבלי יכולת ״למוטט את החמאס באופן מוחלט”.

האירוע האחרון שאני לא נותן בו קרדיט לשיקול דעתם של ביבי, גלנט והרצי הלוי הוא - התייחסות השלושה למלחמה מול החיזבאללה, החלטה אחת שלהם לא נבונה יכולה להבעיר את כל המזרח התיכון.

אני חושש מאוד שדרך פעולתם וחוסר חשיבתם הרציונלית יכולה לגרור את ישראל למלחמה אזורית. המסקנה היא אחת ואין בלתה צריך לשחררם מתפקידם מהר ככל האפשר.