פעם, כשכחלון פרש מהליכוד, ניבאו לו הסקרים למעלה מ-20 מנדטים. כך התחלנו לבנות תשתיות לתנועה עממית שהפכה למפלגה, משום שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הקדים את הבחירות (מאז ומעולם הוא עושה את זה בתזמון הנכון לו). התחלנו לאבד גובה בסקרים - נקרעים בין הגושים, הליכוד מצד אחד והמחנה הציוני (בוז'י הרצוג וציפי לבני) מצד שני. ירדנו, ירדנו וירדנו. אפילו ל-4 מנדטים הגענו.
התנודות הדרסטיות בסקרים גררו שינוים דחופים במטה, שהסתכמו בשם אחד - ליאור חורב. שההברקה הגאונית שלו, "כחלון לאוצר", הביאה להיפוך המגמה והתחלנו לצמוח בסקרים עד ל-14-15 מנדטים לקראת הבחירות.
אלא שאז, 48 שעות לפני הבחירות, התחיל הבליץ. סמסים אגרסיבים, דיסאינפורמציה, שמועות, ספינים. לאט לאט החלו להגיע שמועות מהשטח על פעילים הארד קור של כולנו שחוזרים לליכוד. השחיקה שהחלה הגיעה לשיאה ביום הבחירות כאשר בערים ליכודיות חלק מפעילי "כולנו" החליפו חולצת "כולנו" בחולצת "ליכוד", כובע "כולנו" בכובע "ליכוד" ועברו לגזיבו של הליכוד.
סיימנו את המסע עם תוצאה מכובדת של 10 מנדטים, אך רחוקה מה-20 פלוס בהם התחלנו. כך קרה גם בבחירות 2019, כך גם אצל בנט ב-2021. כמי שהיה שותף במערכות הבחירות הללו אי אפשר לקחת החלטות חשובות למדינת ישראל על בסיס סקרים. גם לא 48 שעות לפני הבחירות, קל וחומר לא עכשיו. התחזיות העולות מהסקרים עכשיו לא משקפות את התוצאות בקלפי. נקודה.
השבעה באוקטובר הביא איתו עוד סנטימנטים וקולות נגדיים שאי אפשר ולא כדאי לבטלם בהינף יד, קולות של ציבורים גדולים וחשובים בישראל. הציבור הפך יותר "ימני", הרבה פחות סבלן לפשרות, הסכמים, והפקדת ביטחוננו בידי אחרים.
בחלקים לא מבוטלים של הציבור עולות טענות ואף שנאה כלפי בג"צ, האשם האולטימטיבי בכל, וטענות ל"דיפ סטייט", שלטון פקידים ששולט במדינה ולא העם או נציגיו. ואל אלו לאחרונה מצטרפים קולות בדבר החונטה הצבאית השולטת דה פקטו במדינה. מסתירים, מטעים ולא סרים לנציגי העם. כן כן, בכירים מאוד בשלטון מדברים כך.
אפשר להסכים או לא, אבל צריך להבין שזה סנטימנט חזק אצל הרבה אנשים הרואים בעיניהם מאבק בין אליטה ישנה לחדשה. תסמכו על ראש הממשלה שירתום את סנטימנט בצורה הכי אופטימלית לו. אל כל זה יצטרף סנטימנט הזהות היהודית: אירועי התפילה ביום כיפור בדיזינגוף יעלו ויצוצו, ובצדק.
קול הזעקה של דת ומסורת יעלה, צביונה הדתי מסורתי של ישראל אל מול הפרוגרס ומדינת כל אזרחיה. וה"השמאל שכח מה זה להיות יהודים" יישלף מהארון ויהיה מי שישתמש בו בחכמה להחזיר מצביעי סקרים הביתה בהצבעת הקלפי.
מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים עצומים, 134 חטופים וחטופות ומשפחותיהם סובלים סבל בלתי יתואר, מאות אלפים עקורים מבתיהם, את עקירת והשמדת היכולות הצבאיות של החמאס לא סיימנו, את של החיזבאללה רק גירדנו והדרך עוד ארוכה. באתגרים הפנימיים המועצמים עם סוגיית הגיוס עוד לא טיפלנו, גם לא בכלכליים וגם לא במדיניים. ידינו מלאות.
שלטון מאחד של רוב העם, מהליכוד דרך ליברמן, סער, גנץ ועד לפיד, זה מה שנדרש כדי להתמודד עניינית מקצועית ויסודית עם האתגרים. לא עוד סבב בחירות שיביא חצי שנה של סטגנציה ואחריה שוב ממשלה צרה ולא יציבה. חבריי הליכודניקים, חבריי שרי הליכוד זה זמנכם לדרוש מראש הממשלה ממשלה רחבה. חבריי ביש עתיד, במחנה הממלכתי, ליברמן וסער - זה הזמן להציב תנאים ולהיכנס לממשלה אחראית שתוביל את ישראל בזמנים קשים אלו.
ישראל דנציגר הוא מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לשעבר, ממייסדי מפלגת כולנו, בראשות משה כחלון. מקים וראש יוזמה לקידום חוקי ושינויי יסוד במערכות השלטון בישראל, יו"ר קרן שמש - הקרן לפיתוח בית שמש (בהתנדבות) ויו"ר, מנכ"ל ויזם הייטק.