הביטוי הגדול ביותר לכישלון הדיפלומטי הישראלי היה הצטרפות של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, להצהרת מנהיגי האיחוד האירופי שקראה להפוגה הומניטרית ולאי־כניסה לרפיח - וזאת שבועות ספורים בלבד אחרי שסיכל הצהרה דומה. התגובות הנזעמות אחרי הפגיעה השבוע בעובדי הסיוע מעידות כי כדור השלג המדיני כבר כמעט בלתי ניתן לעצירה. שינוי המגמה בזירה המדינית הוא תהליך טרי יחסית, והוא נובע גם מהמתרחש ברחובות ובקמפוסים מאז 7 באוקטובר.
ההפגנות האנטי־ישראליות נמשכות על בסיס קבוע בלונדון, בניו יורק, בפריז, בהאג ובשורה ארוכה של ערים במערב, ולוקחים בהן חלק לא רק בני הקהילות הפלסטיניות והמוסלמיות - אלא גם לא מעט צעירים פרוגרסיביים מדור ה־Z, ששרים בהתלהבות ססמאות שקוראות להשמדת ישראל, לצד קריאות אנטישמיות בשם ההזדהות עם הפלסטינים.
השנאה ברחובות, יחד עם העלייה באנטישמיות, גורמות לישראלים וליהודים להצניע את זהותם מחשש לביטחונם גם במקומות שנחשבו עד לא מזמן לאוהדים. הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם, לצד משפיעני רשת עצמאיים – כמו נועה תשבי, אלה קינן ודני בולר - מנסים להוביל את קרב ההסברה, להביא לקהל נרחב את קולם של החטופים ושל קורבנות 7 באוקטובר.
אולם כאשר הרשתות החברתיות המובילות, ובראשן טיקטוק ו־X, מעניקות עדיפות מובהקת לפוסטים אנטי־ישראליים מלאי שקרים וקונספירציות ששוטפים את מוחם של הגולשים, גם הסרטונים היעילים ביותר של ההסברה הישראלית מתחילים מעמדת נחיתות שמתקשה לשנות את תמונת המציאות.
התרעות פיקוד העורף