מאז השתלטות האייתולות על איראן ב־1979 ועד היום – למרות שהרחיבו את הטרור והמדיניות האנטי־אמריקאית - ארצות הברית דבקה באופציה הדיפלומטית, ושוללת את אופציית שינוי המשטר ואת האופציה הצבאית. ב־2024 לוחצת מחלקת המדינה על ישראל לאמץ את האופציה הדיפלומטית – שהפכה ל"גול עצמי" - במקום האופציה הצבאית מול חמאס, ומכאן ההתנגדות לפעולה צבאית ברפיח.
הרמטכ"ל במסר לנתניהו: "צריך לעשות מו"מ באחריות, נדע להתמודד עם המחירים"
חמינאי מחכך את ידיו בהנאה: תכנית איראן להשמדת ישראל מתקדמת כסדרה
מאז 2010 מתייחסת מחלקת המדינה להתפרצות האלימות ברחוב הערבי כ"אביב ערבי" ו"מצעד הדמוקרטיה", ומתעלמת מהאידיאולוגיה והחזון הפנאטיים־דתיים העומדים מאחורי התפרצות "הצונמי הערבי", שהוא מאפיין שורשי של המזרח התיכון הוולקני, עריץ, הפכפך, בלתי סובלני ואלים מאז המאה ה־7. ב־2024 מתעלמת מחלקת המדינה מהאידיאולוגיה הפנאטית, החיסולית והדתית ביסוד תפיסת העולם, החזון, המדיניות והטרור של חמאס ואש"ף (מקור הסמכות של הרשות הפלסטינית), כפי שמתועד במסמכי היסוד שלהם, בתוכנית הלימודים ובדרשות המסגדים, המטיפים לחיסול – ולא רק לצמצום השטח – של המדינה "הכופרת" היהודית.
עד ה־7 באוקטובר אימצה מדיניות ישראל כלפי הטרור הפלסטיני את האופציה הדיפלומטית של מחלקת המדינה, באשליה ששיקולי רמת חיים יגברו על חזון פנאטי. ישראל העדיפה מציאות חלופית של משא ומתן עם האויב, הכלת טרור, הפסקות אש, הגנה ותגובה על פני המתבקש ממציאות המזרח התיכון: מלחמה שיטתית באויב, מתקפה ומלחמת מנע. אימוץ הלך הרוח של מחלקת המדינה אפשר לחמאס לשדרג את יכולותיו באופן דרמטי עד ה־7 באוקטובר ולמוטט את כוח ותדמית ההרתעה הישראליים במזרח התיכון, הרואה בכוח ובתדמית ההרתעה את המרכיב המרכזי של הביטחון הלאומי.
מאז ה־7 באוקטובר ישראל מתמקדת בניסיון לשקם את כוח ותדמית ההרתעה, המחייבים את חיסול - ולא רק כתישת - התשתית הצבאית והמדינית של חמאס. הישרדות חמאס (כפי שתובעת מחלקת המדינה) תתפרש במזרח התיכון כניצחון חמאס, ככישלון ישראלי לשקם את כוח ההרתעה, וכתמריץ למתקפות של איראן, חמאס, חיזבאללה, אינתיפאדה שלישית, וגורמי טרור בגליל ובנגב. הישרדות חמאס תהווה גם מקור השראה להגברת הטרור האסלאמי נגד כל המדינות הערביות המתונות ונגד ארצות הברית ברחבי העולם ועל אדמת ארצות הברית, כפי שמזהיר ראש ה־FBI.
אי־שיקום ההרתעה ירחיק את יורש העצר הסעודי מכוונתו להרחיב את שיתופי הפעולה הביטחוניים והאזרחיים עם ישראל, כיוון שהתקרבותו לישראל התבססה על הערכה עמוקה לכוח ההרתעה הישראלי מול אויבים משותפים – איראן ו"האחים המוסלמים".
הביטחון הלאומי מחייב להימנע משגיאות גורליות ולהיצמד למציאות המזרח־תיכונית המתסכלת, ההפכפכה והמדממת, ולא למציאות חלופית נוחה וצפויה של דו־קיום בשלום.
הכותב הוא שגריר (בדימוס) מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית וחבר ב"מבטחי", פורום מפקדים לאומי