אם בתדריך היומי שלו יאמר דובר המועצה לביטחון לאומי בארה"ב ג'והן קירבי, שישראל עשתה את המצופה ממנה והיא צועדת לעבר הפסקת אש ברצועת עזה, הוא יבטא נאמנה את הפרשנות האמריקאית להוצאת האוגדה האחרונה של צה"ל מהרצועה. יתכן שארה"ב תהיה שבעת רצון מצעדה של ישראל ואולי היא תתחיל להאמין שהלחץ שלה על ישראל מתחיל לפעול. מאידך, בלבנון, בעיקר בקרב חיזבאללה, בטוחים כי בתרגיל הסחה ישראל הותירה ברצועת עזה כוחות סמליים בלבד כי צה"ל נערך בכוחות מתוגברים בצפון והוא מתכנן מתקפה רבתי על דרום לבנון כדי להשיב את תושבי הצפון לבתיהם וליישוביהם.
רק בישראל מודיעים כי מדובר בפעולה טקטית שחלקה נועד לריענון הכוחות וחלקה להיערכות מחודשת לקראת פעולה נרחבת ברפיח. צריך להודות שהצעד שנקט בו הצבא בהוראת הדרג המדיני נראה מעט תמוה והוא מתווסף למספר צעדים תמוהים נוספים שננקטו באחרונה. צעד כזה היה אמור להתבצע לקראת הודנה אפשרית, קצרה או ארוכה, שתלווה בחילופי אסירים פלסטיניים עם חטופים ישראלים כפי שהציעו האמריקאים, המצרים והקטרים והנה צה"ל החליט לסגת מהרצועה עוד בטרם השלמת פעולותיו ובעוד מרבית החטופים נמקים במנהרות החמאס ואיש אינו יודע את מועד שחרורם.
כך או אחרת, צה"ל מאבד מומנטום. נראה שהוא ויתר על פעולת סיום רבת היקף כדרישת ארה"ב אחרת הוא לא היה מנתק מגע מחאן יונס ומרפיח כבר בשלב הזה ומותיר 4-6 חטיבות מחבלים (4 – ברפיח, 2 – במחנות המרכז) חיות ונושמות, מה שעלול לשמש גרעין מבטיח לשיקום יכולות הארגון בעתיד. היכן ההיגיון? אם אמנם הידיעות על פריסה קרובה של כוח שיטור ערבי רב לאומי ברצועה נכונות, אזי היציאה החפוזה של צה"ל מעלה שלל תהיות גדול יותר. למשל, מתי בדיוק יגבה צה"ל מחיר "מראש הנחש" של החמאס, כאשר הם יסתתרו מאחורי גבם של שוטרים מצריים וירדניים שפגיעה בהם תסכן את יחסי השלום עמן? ומי יבטיח שהכוח הרב לאומי יאשר בכלל לישראל לפעול ברצועה?
כפי שהמצב מתפרש כרגע בעולם הערבי, ישראל איבדה את כוח ההרתעה שלה, והנסיגה החפוזה מעזה היא המשך ישיר, כדבריהם, "לכישלונות הצבאיים שלה ברצועה". כן, ישראל החריבה את עזה וצפויה לעשות זאת גם במדינות ערב אחרות במקרה של עימות. אבל מה עם עמידה במשימות שהיא הבטיחה לכל מדינות העולם? אם אין על הפרק עסקת חילופין, על צה"ל לשוב בהקדם לפעולה ברפיח ולחסל את יתרת כוחו של החמאס. אחרי זה יגיע הזמן לנסיגה נרחבת.
התרעות פיקוד העורף