את ההתנקשות הממוקדת לפני שבוע בדמשק, המיוחסת לישראל, במפקד כוחות קודס של משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) בסוריה ובלבנון, הגנרל מוחמד רזא זאהדי – היה צריך לבצע לפני זמן רב.

משתרכים מאחור: אין לנו מנהיגות שמסוגלת להרוות את צמא הניצחון | דעה
הבושה והמצפון מתו: האחראי הראשי צריך היה כבר להתפטר | דעה

כחלק מדוקטרינת הביטחון המעודכנת שלאחר ה-7 באוקטובר ישראל אינה יכולה להסתפק עוד בלחימה בשליחות של איראן, אלא חייבת לתקוף את איראן עצמה, עקב התפקיד המרכזי שיש לטהרן בהתקפות הנוכחיות על ישראל ובערעור היציבות של האזור. ישראל חייבת לתקוף כעת ישירות בתוך איראן, תוך נקיטת צעדים נוספים נגד כוח קודס. איראן אינה יכולה להישאר חסינה מפני פעולות תגמול.

לרוע המזל, ממשל ביידן ממשיך באופן מכוון לפרש באופן שגוי את לוחמת הפרוקסי של איראן. בעיוורון, במזיד או באופן שגוי וושינגטון טוענת כי לאיראן "אין שליטה מלאה על נציגיה" (הדברים נאמרו בקשר לאחריותו של קטאיב חיזבאללה למתקפת המל"ט האחרונה בירדן שהרגה שלושה חיילים אמריקאים). ארה"ב מסרבת להצביע על איראן כאחראית להסלמה באזור, כמפורט להלן.

וושינגטון מעדיפה להיות נחמדה ולחלום שאיראן תירגע. ואכן, ממשל ביידן מיהר להבטיח השבוע לטהרן כי לא הייתה לו כל ידיעה מוקדמת או אחריות לפגיעה במוחמד רזא זאהדי.

הממשל דבק ב"אסטרטגיה" (אם אפשר לקרוא לה כך) של "השבת האמון" מול המנהיג העליון האיראני, אייתוללה חמינאי, כדי להכשיר את הדרך לקראת החזרה להסכם הגרעין הכושל של הנשיא אובמה עם איראן (ה-JCPOA), וגם כדי למנוע סכסוך נוסף עם המורדים בעיראק ובתימן הנתמכים על ידי איראן, שמאיימים הן על החיילים האמריקאים והן על נתיבי השיט והביטחון העולמיים.

למי שלא היה בעניינים עד כה, להלן תקציר עלילות האיראנים:

איראן יוצרת מסדרון שליטה – גשר יבשתי שיעי – המשתרע מהמפרץ הפרסי ועד לים התיכון, כולל חלקים גדולים מעיראק, סוריה ולבנון. אזור זה נמצא בשליטת משמרות המהפכה האיראניים וכוח קודס שלו, מיליציות שיעיות שונות וארגון חיזבאללה. מסדרון זה מספק לאיראן בסיס אסטרטגי רחב לפעולות תוקפניות אזוריות.

איראן מקימה שדות תעופה ונמלים צבאיים בים התיכון ובים האדום, ובייחוד בסוריה, כדי להפעיל מהם את כוחה האזורי. היא גם הגבירה את פעולות ההטרדה מצידה כלפי ספינות בינלאומיות ופעולות ימיות מערביות במפרץ הפרסי. בנוסף, מל"טים וטילים איראניים מסכנים טיסות אזרחיות בכל האזור.

צבא הפרוקסי של איראן בתימן, המורדים החות'ים, מנסה להשיג שליטה בקרן אפריקה ובכניסה לים האדום – צוואר בקבוק אסטרטגי קריטי עבור הספנות הבינלאומית. בחודשים האחרונים ביצעו החות'ים יותר מ-40 תקיפות כלפי ספינות מסחריות בים האדום ובמפרץ עדן, שדרכם עוברים בשגרה כמעט 15% מהיקף הסחר העולמי.

יותר מ-100 אנשי צבא אמריקאים סובלים מפגיעה מוחית בעקבות טראומה בשל פגיעת טילים בליסטיים איראניים בחיילי ארה"ב בעיראק לפני ארבע שנים. בשנה שעברה תקפו שלוחי טהרן בתימן בסיס באיחוד האמירויות שבו שוכנים כוחות צבא אמריקאים. בנוסף, שלוחי איראן תקפו מטרות אמריקאיות בכורדיסטן העיראקית ובסוריה. התקפות אלו הן חלק מהניסיון של איראן לגרש את אמריקה מהמזרח התיכון ולכפות על שותפי ארה"ב את קבלת הרפובליקה האסלאמית. 

איראן מעודדת פעולות חתרניות אצל בעלות הברית של העולם המערבי במזה"ת, כולל ערב הסעודית, מצרים וירדן. היא מתמקדת בעיקר בערעור היציבות של המשטר ההאשמי בירדן כדי לקבל גישה לגבול הארוך ביותר של ישראל (עם ירדן), ומשם לחדור ללב ליבה של ישראל. ישראל העבירה החודש כוחות לצפון בקעת הירדן בעקבות סימנים לכך שקבוצות של מיליציות שיעיות עיראקיות הנתמכות על ידי איראן תכננו לפלוש לישראל דרך ירדן ולבצע מתקפת טרור רחבת היקף נגד יישובים ליד הגבול, בדומה להתקפות חמאס ב-7 באוקטובר.

איראן מאיימת על ישראל במלחמה ובהשמדתה. המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, מתייחס באופן קבוע לישראל כגידול סרטני במזרח התיכון שיש להסירו, ומדבר על שחרור מוחלט של פלסטין (כלומר השמדת ישראל) באמצעות מלחמת ג'יהאד.

איראן מחזיקה בכוחות מזוינים בגבולה הצפוני של ישראל (חיזבאללה, ולאחרונה גם חמאס בלבנון), בגבולה הדרומי (חמאס והג'יהאד האסלאמי), ומחתרות טרור בגדה המערבית. היא ציידה את חיזבאללה ביותר מ-150,000 טילים ורקטות המכוונים לישראל, וסיפקה לחמאס את הנשק והרקטות ששימשו בארבעה עימותים צבאיים משמעותיים עם ישראל בעשור האחרון. מאז ה-7 באוקטובר תקף חיזבאללה למעלה מ-3,000 פעמים את ישראל, מה שהוביל בפועל לפינוי תושבי הגליל העליון מבתיהם. בתקיפות אלו נהרגו עשרה חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים, וכן שמונה אזרחים ישראלים.

לא ברור מה הייתה רמת הידע המוקדם של איראן בנוגע למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אך חמאס לא היה מסוגל לצאת להתקפה ללא הסיוע הסדיר שהוא מקבל מטהרן במשך עשרות שנים. עמיתי, ד"ר יוסי מנשרוף, חשף את ההתפארות של מנהיגים איראנים (כדוגמת אסמאיל קווסארי מוועדת החוץ והביטחון של המג'לס האיראני, ובעבר מפקד בכיר במשמרות המהפכה) במעורבותו של מנהיג כוח קודס לשעבר קאסם סולימאני (שחוסל על ידי ארה"ב בינואר 2020) בתכנון התקיפה של חמאס ובגיבוש כוחותיו.

בתוך המערך האדיר של מנהרות הטרור התת-קרקעיות של חמאס בעזה, צה"ל מצא מיליוני כלי נשק, חומרה טכנולוגית ועדויות מתועדות של ערוצי המימון הרב-שכבתיים, רשתות אספקת החומרים ומשטר האימונים הצבאי שאיראן סיפקה לחמאס.

איראן נותנת חסות לטרור נגד מטרות מערביות, ישראליות ויהודיות ברחבי העולם, הכולל מימון ישיר, תמיכה לוגיסטית, עזרה בתכנון וכוח אדם המיועדים לפיגועים ברחבי העולם, מבואנוס איירס ועד בורגס. איראן מתחזקת רשת טרור פעילה של שליחים, סוכנים ותאים רדומים ברחבי העולם. (היא מאיימת שוב לשחרר את הפעילים הללו נגד מטרות יהודיות ודיפלומטיות ישראליות ב"תגובה" לתקיפה על זאהדי.)

איראן יוצרת אופציה צבאית גרעינית לטווח ארוך עם מתקני העשרה וחימוש הקבורים עמוק מתחת לאדמה. לפי נתוני סבא"א, איראן העשירה אורניום לרמות הקרובות לאלו הדרושות ליצירת הפצצה (84%, כאשר נדרשת רמה של 90% לנשק גרעיני), ובחודשים האחרונים היא שילשה את צבירת האורניום המתאים ליצירת נשק גרעיני, כמות המספיקה לייצור של כ-6 פצצות גרעיניות תוך ארבעה שבועות.

איראן מפתחת ארסנל עצום של טילים ארוכי טווח עם שונות טכנולוגית גדולה, הכולל טילים בליסטיים עם דלק מוצק ונוזלי, טילי שיוט וטילים בליסטיים בין-יבשתיים. נראה כי הטיל הבליסטי הבין-יבשתי האיראני החדיש ביותר, הנקרא "ח'וראמשהר", מבוסס על טיל BM25 הצפון-קוריאני עם טווח של 3,500 ק"מ. תוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית מפרה כולה את האיסורים של מועצת הביטחון של האו"ם.

כמו קודמיו בתפקיד, גם נשיא ארה"ב הנוכחי ביידן התחייב שלעולם לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. עם זאת, מפקדים בכירים בצבא האמריקאי אומרים כעת רק כי ארה"ב נשארה מחויבת לכך שאיראן "לא תפרוש נשק גרעיני" (– ראש המטות המשולבים, גנרל מארק מיילי, בדבריו לקונגרס במרץ 2023). דברים אלו מצביעים על כך שממשל ביידן מוכן כעת לקבל את קיומו של נשק גרעיני בידי איראן, בתנאי שהנשק לא "ייפרש בשטח".

איראן מספקת לרוסיה מל"טים חמושים עבור המלחמה של הנשיא פוטין באוקראינה. מומחים מניחים שבתמורה תקבל איראן טכנולוגיות צבאיות רוסיות מתקדמות, כמו מערכות הגנה אוויריות ומטוסי קרב, עבור מלחמתה נגד ישראל ומשטרים ערביים פרו-מערביים במזרח התיכון.

ולסיום, איראן מחזקת את קשריה עם רוסיה וסין ומהדקת את קשריה עם טורקמניסטן, קזחסטן וארמניה כחלק מחזית מאוחדת נגד מה שהיא מכנה "השטן הגדול", כלומר אמריקה, ו"השטן הקטן", קרי ישראל.

יש צורך דחוף באסטרטגיה אמריקאית בכל הנוגע למלחמה בהשפעה הזדונית והשאיפות ההגמוניות של האייטולות. פרופ' וולטר ראסל מיד מזהיר כי "כאשר וושינגטון מציגה קו פשרני אל מול גורמים כמו סין ואיראן הקוראים תיגר על ההגמוניה שלה, מנהיגי העולם עושים תוכניות אחרות כמו יצירת שותפות עם סין ואיראן".

אבל ירושלים אינה יכולה להתעלם ממלחמת המלקחיים של איראן בישראל, כשזו מקיפה את ישראל ב"טבעת אש" חונקת ומבקשת להחליש ולהשמיד את ישראל.

הכותב הוא עמית מנהל בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, בירושלים. הטורים שלו בנושאים דיפלומטיים, ביטחוניים, פוליטיים ויהודיים במהלך 27 השנים האחרונות מרוכזים באתר davidmweinberg.com