אתמול נפל דבר במזרח התיכון. לראשונה, שינה משטר האייטולות האיראני את גישתו ותקף ישירות משטח אירן במאות כטמ"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים, במקום להשתמש רק בשלוחיו. לדברי מנהיגי איראן התקיפה באה כתגובה על התקיפה שיוחסה לישראל בבניין השגרירות האיראנית בדמשק, בה נהרג מפקד הקודס בסוריה ובלבנון, שהיה אחראי להתקפות טרור רבות על ישראל ובעת חיסולו עסק בתכנון המהלכים הבאים. לתקיפה הצטרפו שלוחות איראן בלבנון שירו ושיגרו למעלה ממאה טילים ומל"טים לגולן.
סמוטריץ' ובן גביר רוצים להרעיד את טהרן, גלנט וגנץ בעד ברית אזורית
בכיר טורקי חושף: מה קרה באמת מאחורי הקלעים לפני התקיפה של איראן
חשוב להבהיר שהבניין שהותקף לא היה של השגרירות האיראנית, אלא בנין של כוחות קודס בסמוך לשגרירות, ששימש לפעילות טרור. בנוסף, חשוב להזכיר שאיראן היא זו שעמדה מאחורי המתקפה הברברית ב-7/10, בה הפעיל חמינאי (גם אם לא הנחה מפורשות) "נשק להסחה המונית", על מנת לקדם את תוכניתו לבניית "נשק להשמדה המונית". איראן מימנה, אימנה וציידה את החמאס בחלק הארי של הנשק ששימש לתקיפת ישראל, לכן התקיפות הישראליות נגד אינטרסים איראניים בסוריה ובלבנון, אם ישראל אכן תקפה, מוצדקות בכל קנה מידה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
במהלך התקיפה הוכיחה ישראל שוב, ובגדול יותר מאי פעם, את יכולות ההגנה שלה. המערך הרב-שכבתי להגנה אקטיבית שכולל את "כיפת ברזל", "שרביט קסמים" "והחץ", ושכבות הגנה נוספות, ביצע את המוטל עליו הרבה מעבר למפרטים שהובטחו על ידי הוגי המערכות והתעשיות שבנו אותן, בשיתוף פעולה עם מפא"ת/חומה והסוכנות להגנה מטילים, ה-MDA בארה"ב. המערכות יירטו למעלה מ-95 אחוז מהאיומים, ואותם בודדים שחדרו את "מסך הברזל לא גרמו לנזק משמעותי.
יחד עם זאת, אין בעובדה זו וביכולות הפנטסטיות שהודגמו כדי להפחית ולו שמץ מתעוזתה של איראן וחריגתה מכל הכללים. כפי שנהוג לתאר ציורית, איראן המהווה את ראש התמנון/האריה/הנחש, בחרה עד כה להפעיל את זרועותיה הארוכות והייתה מוכנה להקריבם. בפעם הראשונה, פעלה איראן בעצמה ומשטחה. הגיע הזמן להפעיל את השינוי המהותי שמופיע בתפיסת הביטחון הלאומי החדשה שפרסם נתניהו ב-2018 ולפגוע בראש התמנון ולא רק בזרועותיו.
בשעות האחרונות נשמעים קולות שטוענים כי התגובה חייבת להיות תואמת לנזק שגרמה ההתקפה, ואין טעות גדולה מזו. ישראל יכולה אמנם להחליט, משיקולים שונים, על תגובה יותר מדודה, אבל אסור שיהיה לתגובה קשר לתוצאות התקיפה.
על ישראל להחליט לבדה על אופי התגובה ותזמונה, גם אם תבחר לעדכן בתוכניותיה את ידידתה הגדולה ארה"ב, שהשתתפה באופן אקטיבי ואפקטיבי במאמצי ההגנה, לצד בריטניה.
לישראל אסור ליפול למלכודת של הלחץ ו/או הפיתוי האמריקאי לא להגיב. הנשיא ביידן ממשיך בשיטתו על פיה הוא תומך בישראל בנשק ובסיוע מדיני, אך מסתייג מפעילויות התקפיות, כשכל מעייניו הם להגיע בשקט המכסימלי לבחירות נובמבר. כך זה בעזה ובצפון, כך זה מול תכנית הגרעין ונראה שהוא מנסה לפעול כך גם כעת. במקביל מפעיל גם שר ההגנה אוסטין לחץ על השר גלנט, כנראה בצירוף פיתויים והבטחות לסיוע. לישראל אסור ליפול "למלכודת הדבש" הזאת. העולם כולו, אבל בעיקר נסראללה, סינוואר וכמובן חמינאי, מסתכלים בזכוכית מגדלת על התגובה הישראלית והיעדר תגובה משמעותית תתפרש בעיניהם כחולשה וככניעה לתכתיבים אמריקאים, וזה ישפיע מיידית על התנהגותם בעזה, בלבנון, בגרעין ולצערי גם על הסיכוי להשיב הביתה את החטופים.
ישנם מספר מערכים איראניים בהם יכולה וצריכה ישראל למקד את תגובתה. התגובה הישראלית חייבת להגיע, גם אם לא מיידית (כדאי שגם האיראנים יהיו בחרדה ובמגננה, כפי שהייתה ישראל בשבוע האחרון). בעדיפות הראשונה, ישראל חייבת לפגוע בבניין היכולות שהופנו נגדה, קרי מפעלי הפיתוח והייצור של המל"טים, טילי השיוט והכטמ"מים והמקומות בהם הם מאוחסנים. מעבר לכך ישראל יכולה להפנות את תגובתה למפעלי ומתקני תשתית איראניים (בלי להשפיע על הכלכלה העולמית ומחירי הנפט) כמו נמלים, מתקני זיקוק ואחסון נפט וגז, צינורות הולכה ועוד.
בנוסף, חשוב לזכור שטהרן מתקדמת ליכולת גרעינית בכל יום שעובר, לכן ההתקפה חייבת לכלול את מתקני הגרעין, בדרך כלשהיא, גם אם לא תהיה מסיבית ותשמש להעברת מסר של היכולות הישראליות.
אמנם תשומת הלב הישראלית, שעשורים האחרונים התמקדה בעיכוב ההתקדמות בייצור החומר הבקיע, חייבת לעבור לפגיעה ביכולות הפיתוח של מערכת הנשק ובמדענים המובילים, בהחלשת המשטר ובנטרול המתקן התת-קרקעי החדש ליד נתנז, אבל אלו יהיו כנראה פעילויות שישראל תשמור להמשך והן לא תיכללנה במסגרת התגובה לתקיפה הנוכחית, לאור הצורך בהיערכות מתאימה.
לבסוף, ישראל חייבת לשקול פגיעה, ולו סמלית, בסמל משטר או שלטון איראני, על מנת להעביר מסר ברור למשטר ומנהיגיו על יכולותיה של ישראל וידה הארוכה. סדרי העדיפויות חייבים להיות תגובה לתקיפה ובמקביל שמירת עין על עזה, שם חייבים להשלים את מטרות המלחמה, והצפון, שם חייבים לבנות יכולת להחזרת המפונים בביטחון, אבל מטרת-העל חייבת להישאר מניעת התוכנית האיראנית לנצל את הכאוס להגיע לגרעין.
טהרן בנתה במשך שנים "טבעת אש" סביב ישראל, הטעות שעשתה בתקיפה האחרונה חייבת לעלות לה בפגיעה בתוך איראן ותחילת הפרימה של טבעת האש. ישראל תתייצב כנראה לבדה בתגובה ההתקפית מול איראן, חשוב אמנם לעדכן את ארה"ב, אבל לא להיכנע לתכתיביה.
תא"ל (מיל') יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל