מדינת ישראל משולה כעת לאנייה השטה בלב ים בזמן סערה קשה שעלולה להטביעה למצולות. בהגה אוחזים שלושה קברניטים, הכבויים בנפשם ומוּנעים מנקמה ומהצלת כבודם מחמת המהלומה הקשה שהביאו על אזרחי המדינה בשבת השחורה.
גם לאחר חצי שנה של מלחמת התשה בחמאס ובחיזבאללה לא השיג צה"ל את מטרות המלחמה: לא מיטוט חמאס ולא שחרור החטופים. צה״ל מוסיף לדשדש בבוץ, בלי לראות שום אופק לפתרון. במצב חמור זה מחליטה חבורת הקברניטים לפתוח זירה נוספת מול איראן.
אז, במה ניכרים מעשי המציתים? בהחלטתם לפגוע בקונסוליה האיראנית בסוריה, בלי לחשוב על התוצאות הנובעות מכך. גם דרך התגובה של הארבעה על תגובת האיראנים לחיסול הגנרלים שלהם בסוריה – עלולה להצית אש גדולה במזרח התיכון שאנחנו נימצא בטבורה. אמנם, יש לישראל איך להתמודד עם התקפה איראנית לשטחה, בדיוק כפי שנעשה בהצלחה רבה בעזרת האמריקאים והירדנים. אולם, אם תתפתח לחימה אזורית במוקדם או במאוחר - תהא ההתקפה על הקונסוליה האיראנית בסוריה ציון דרך להתפרצותה.
בלחימה האזורית יהיו מאות התקפות מדי יום ביומו על מדינת ישראל. ישוגרו בו־זמנית אלפי טילים, רקטות וכטב"מים ממדינות אויב אחדות, אך למדינת ישראל לא תהא שום יכולת הגנה בפני אלו: לא ביכולת ליירט, ולא בכמות החימושים העומדים לרשותה בשלושה שבועות של לחימה.
אז אמנם יצאנו בשלום מהאירוע הנוכחי, שבו יורטו 330 טילים וכטב"מים ששוגרו לעברינו, אך נזרעו בו הזרעים לקפיצת מדרגה של המלחמה האזורית הבאה שתפרוץ בכל היקפה.
במצב שפוטנציאל ההרס נתון בידי האויב המר ביותר של ישראל - איראן וגרורותיה, יש סבירות גבוהה שיבוא יום וזה יקרה. ההדיוטות בין אזרחי ישראל יגידו כמו שאמרו בעבר: "זה לא קרה אז, למה הפחדתם אותנו?", אך אם זה לא קרה, האם יש ללמוד מכך שזה לא יקרה בעתיד? לכך - עלינו להיות מוכנים.
אין לי ספק שחבורת הקברניטים, שאיבדה כל בדל של אחריות לאומית, תקבל עליה עוד החלטות בדבר תגובה עוצמתית שתביא אותנו לאסון לאומי. להזכירכם, הלוי וגלנט דרשו לפני חצי שנה מראש הממשלה לתקוף בו־בזמן את חמאס בעזה ואת חיזבאללה בלבנון. לו הייתה דרישתם יוצאת אל הפועל, כבר היינו במלחמה אזורית שהייתה מחריבה כל חלקה טובה - ואזורים בארץ היו נראים בדיוק כעיי חורבות ברצועת עזה.
בנוסף גם פגיעה קשה בבסיסי ארה״ב במזרח התיכון עלולה לגרור מלחמת עולם שלישית. גם אם נצליח להכות באיראנים קשה, נספוג מהם גם אנו מכה קשה של הרס נורא ואבֵדות כבדות.
בסופו של דבר, הקברניטים שאיבדו את דרכם ואת עולמם בשל אחריותם ואשמתם במחדל הנורא של התקפת החמאס ב־7 באוקטובר על יישובי עוטף עזה, הם שמובילים את המדינה על פי התהום. החלטותיהם אינן רציונליות ושקולות. הם מוּנעים מתחושת נקם, ורצונם הוא להחזיר את כבודם האבוד. משום כך, הם פועלים ככאלה כי אין להם מה להפסיד עוד, והם עלולים להוביל את ישראל לסוף דרכה.
התרעות פיקוד העורף