אחת התמונות שלא יישכחו מהלילה הנורא שבין 13 ל-14 באפריל, יום מתקפת הטילים האיראנים על ישראל לראשונה בהיסטוריה, היא זו של היירוטים מעל כיפת הסלע בהר הבית.
פרשן סורי: "בתקיפה איראן העבירה מסר לשלוחיה - אתם יכולים למות, אין לנו קשר אליכם"
ונהפוך הוא: כך סייעה איראן לישראל במלחמה מול חיזבאללה | אמציה ברעם
הפצת התמונות הללו מהווה ללא ספק, הברקה של התעמולה הישראלית, שאולי אף הצליחה מעבר למתוכנן. אמנם רבים בעיתונות הערבית וברשתות החברתיות לעגו לטענה המגוחכת בעיניהם, לפיה צה"ל הגן על מתחם אל-אקצא מהירי של איראן. ישראל של "הכיבוש" ושל "הנכבה השנייה בעזה" מגנה על אל-אקצא? על מי אתם עובדים? אלא שהמסר מחלחל אט אט ברשתות החברתיות ומופץ בקרב מתנגדי המשטר האיראני בעולם הסוני. בנוסף, מסתבר כי בתעמולה הזו יש הרבה מן האמת.
صواريخ إيران فوق المسجد الأقصى المبارك في طريقها نحو الكيان ومواقعه في فلسطين المحتلة الان 🇵🇸🇮🇷 pic.twitter.com/LvLV6TXkBG
— #القدس_ينتفض 🇵🇸 (@MyPalestine0) April 13, 2024
לפני כחמש שנים ערכתי מחקר מעניין על מעמדה של ירושלים באסלאם השיעי, במסגרת כתיבת ספרי בנושא ההיסטוריה של השיעים בארץ ישראל. תוך עיון בספרות השיעית של ימי הביניים, נחשפתי למעמדה הנחות של ירושלים ביחס לאתרים הקדושים לשיעה. עד כמה זה רלוונטי לירי על אל-אקצא?
מייסדי אל-אקצא – אויבי השיעה
חשוב לזכור, כי למרות אזכור מסגד אל-אקצא בקוראן, הוא נבנה בפועל ע"י שושלת אוּמַייַה בסוף המאה השביעית לספירה, כשישים שנה אחרי מותו של מחמד נביא האסלאם. שושלת זו, אשר ייסדה את מסגד אל-אקצא ואת כיפת הסלע, הייתה ונותרה שנואת נפשם של השיעים.
מעאויה בן אבי ספיאן, מייסדה של אותה השושלת, מרד בעלי בן אבי טאלב - בן דודו של הנביא מחמד והח'ליף הרביעי, שהוא גם מושא הערצתם של השיעים.
בנו של מעאויה, הח'ליף האומיי יזיד, אף נתן את ההוראה לחסל את חוסיין - בנו של עלי, שמרד בשושלת אומייה. עד היום מתאבלים השיעים בכל העולם על רציחתו של חוסיין "אמיר השהידים" בכרבלא שבעיראק ומקיימים טקסי אבל, הכוללים הכאה עצמית עד זוב דם. מאז, נקשר מסגד אל-אקצא בזיכרון השיעי עם השושלת האומיית העוינת.
קברי האמאמים בעיראק קדושים יותר
ספרי הקודש של השיעה ממעטים להזכיר את ירושלים. לדוגמא, במקבץ המסורות הדתיות השיעיות הגדול ביותר בשם "בחאר אל-אנואר" (מהמאה ה-16), מקדיש המחבר אל-מג'לסי שלושה כרכים לאתרי הקודש באסלאם. אך רוב הספרים מדברים על קבריהם של האמאמים, צאצאיו של עלי, ורובם בעיראק. לירושלים ואתריה הקדושים, כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא, מוקדשים שני עמודים בלבד!
מייסד ההלכה השיעית, ג'עפר א-צאדק (המאה ה-8) אף מציין בפרוש באחת המסורות השיעיות הידועות, כי אל-אקצא מצויה ברקיע - ולא בירושלים של מטה. לפי המסורת השיעית ירושלים אמנם קדושה, אך קדושתה פחותה מזו של קברי האמאמים, צאצאיו של עלי, ובראשם קברו של חוסיין בכרבלא (עיראק), אליו מתקיימת כל שנה עלייה לרגל של מיליוני שיעים.
ירו על ערבים מוסלמים סונים
איראן התכוונה בעיקר לפגוע בבסיסי צה"ל, בראשם נבטים. אך יש לזכור כי רמת הדיוק של הטילים שלה מוגבלת וכי בוצע גם ירי של מיליציות הפרוקסי שלה לעבר ישראל. לפי ההאשמות של גולשים ברשתות, לא רק אל-אקצא הייתה על הכוונת של "ציר ההתנגדות", אלא גם הערבים ובעיקר מוסלמים סונים.
לדוגמא, ב"אילאף" הסעודי נכתב ב-14 באפריל מאמר תחת הכותרת הבאה: "איראן כיוונה לעבר הערבים יותר מאשר לישראל ולהלן ההוכחות". במאמר נמנו מספר מטרות בהן פגעו הטילים, כולם אזורי מגורים של ערבים סונים במערב עיראק, בממלכה הירדנית ובכפרים של ערבים בישראל, בגליל העליון ובנגב (כולל אזכור של הילדה הבדואית שנפצעה קשה).
גולשים סורים ברשתות החברתיות טענו כי בעוד ההתקפה של איראן על ישראל הייתה מדודה ואחרי אזהרה מראש, ההתקפות של איראן והמיליציות שלה על המורדים בסוריה לפני עשור (במלחמת האזרחים בסוריה) התבצעו ללא הרף ונהרגו בהן המונים, רובם מוסלמים סונים. רבים ברשתות ערכו השוואה בין ישראל אחרי הפצצות איראן עם אפס הרוגים לבין ערי סוריה החרבות עם עשרות אלפי הרוגים אחרי ההפצצות של "ציר ההתנגדות" האיראני.
ירו גם על העיר מכה!
גולשים סעודים, לעומת זאת, העדיפו להשוות את הירי על אל-אקצא להתקפת הטילים הבליסטיים המזעזעת שערכו החות'ים על העיר מכה באוקטובר 2016. החות'ים טענו אז כי סעודיה משקרת וכי הם לא כיוונו כלל על עיר הקודש של האסלאם, וכי סעודיה מנסה להפוך את המלחמה בין הקואליציה הסעודית לחות'ים למאבק דתי סוני-שיעי.
למרות חומרת אירוע הירי על מכה, הוא הסתיים באופן חיובי והטילים הופלו בסופו של דבר ע"י מערכות ההגנה ואתרי הקודש לא נפגעו. הטראומה העיקרית של בית המלוכה הסעודי נותרה מאירוע אחר, הירי על ארמקו - מתקני הנפט של הממלכה בספטמבר 2019, כנראה ע"י טילי שיוט מאיראן. במקרה הזה הם כן פגעו והסבו נזק רב.
האם איראן אכן כיוונה את הירי של מספר טילים במיוחד על אל-אקצא? כנראה שלא. אך אין ספק כי טילים אכן הגיעו לשמי ירושלים וחלפו מעל הר הבית. האם הם נורו לשם דווקא ע"י איראן או ע"י אחת המיליציות השיעיות בעיראק או בתימן? זאת אין לדעת. אך במידה ומערכות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ 1 ו-2 לא היו מופעלות באותו הלילה, לא מן הנמנע שאחד הטילים היה פוגע באל-אקצא.
כאמור, אין לאיראן או למיליציות השיעיות רגישות מיוחדת למסגד אל-אקצא. אין לייחס חשיבות לדברי הרהב של מנהיגי איראן על "שחרור ירושלים", לציון "יום אל-קודס" האיראני בסוף חודש רמדאן או לכינוי כוח המחץ של משמרות המהפכה בשם "כוח קודס". מתקפת הטילים על ישראל מלמדת כי גם אתרי הקודש של ירושלים אינם חסינים כלל בפני התקפות הציר האיראני.
ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC